בכתבים יווניים מוקדמים ומלוטשים יותר, כמו אלו של אפלטון, המילים ἀπεκρίθη (apekrithē) ו-ἀποκριθήσομαι (apokrithēsomai) במובן הסביל אינן משמשות בדרך כלל להעברת המשמעות של “הוא ענה”. במקום זאת, נעשה שימוש לסירוגין ב-ἀποκριθῆναι (apokrithēnai) וב-ἀποκρίνασθαι (apokrinasthai).
בברית החדשה, ישנו שימוש ייחודי בצורת הסביל ἀπεκρίθη (apekrithē). צורת ה-aorist middle, ἀπεקρίνατο (apekrinato), מופיעה רק במקרים בודדים, כגון במתי כ”ז:12, מרקוס י”ד:61, לוקס ג’:16, לוקס כ”ג:9, יוחנן ה’:17, 19, יוחנן י”ב:23, ומעשי השליחים ג’:12.
מה שהופך את המילה הזו לכל כך חשובה היא העובדה שהיא מופיעה בשילוב עם “הוא אמר” פעמים רבות, כלומר “הוא הפריד ואמר”, ולכן לתרגם זאת כ”הוא ענה ואמר” זה בהחלט כפילות מיותרת ובלתי נחוצה.
לכן, בעוד שכתבים יווניים מוקדמים העדיפו צורות שונות עבור “הוא ענה”, מחברי הברית החדשה לא הסתמכו עליהן, אלא בחרו להשתמש בצורת הסביל ἀπεκρίθη.
ἀποκרίνω (apokrinō) מופיעה 232 פעמים בברית החדשה (ראו Strong’s #611). ביוונית קלאסית, משמעותה היא “להפריד” או “לבחור”.
לפי LSJ (Liddell, Scott, Jones), “להפריד” או “להיות מופרד או מובדל”, ל-ἀποκρίνω (apokrinō) יש שימושים שונים:
- להפריד (Set apart): שימוש זה מוצע ביצירות כמו “פלוטרכוס” של אפלטון ומקורות אחרים כמו פרקרטס ו-“Varia Historia” של איליאנוס.
- להיות מופרד או מובדל: בצורת הסביל שלה, ἀποκρίνθη (apokrinthē), היא מציינת היות מופרד או מובדל. לדוגמה, ב”איליאדה” של הומרוס, היא מתארת שני אלופים המופרדים מן ההמון. היא נראית גם בהקשרים אחרים, כמו תיאור הפרדת היסודות בקוסמוגוניה או הפרדה בין עמים שונים.
המונח מקיף הן הפרדה פיזית, כמו במקרה של לוחמים שהופרדו ללא תוצאה מכרעת, והן הפרדה מושגית, כמו כאשר יסודות שונים מובאים תחת שם אחד.
הבעיה בתרגום צורת הסביל ἀποκρίνθη כ”הוא ענה” היא שבעוד ש”הוא ענה” הוא תרגום נפוץ לצורת ה-aorist passive ἀποκρίνθη (apokrinthē), הוא אינו מעביר במלואו את ההיבט הסביל של הפועל. תרגום מדויק יותר המתחשב בקול הסביל יהיה משהו כמו “עונים לו” או “הוא נענה”. זה מדגיש את העובדה שהנושא מקבל את פעולת המענה במקום לענות באופן פעיל.
כאשר מחברי הברית החדשה מתמקדים בדפוסים מסוימים, בבחירות מילים ספציפיות או בצורות לשוניות, זה אומר שהם מתכוונים שנקדיש להם תשומת לב רבה.