Bofa Hewaaniin Gowoomsu, Isheedhaafis Galata Kenna
φοβοῦμαι δὲ μή πως, ὡς ὁ ὄφις ἐξηπάτησεν Εὕαν ἐν τῇ πανουργίᾳ αὐτοῦ, φθαρῇ τὰ νοήματα ὑμῶν ἀπὸ τῆς ἁπλότητος καὶ τῆς ἁγνότητος τῆς εἰς τὸν χριστόν.
2 Qorontos 11:3
Sodaan qaba, akkuma Bofni mala/gowoomsaa isaatiin Kennaa-Jireenyaa (“Hewaaniin”) gowoomse, Yaadni keessanis Qulqullummaa fi Qulqullummaa [dachaa hin qabne] irraa, ishee gara Isa Dibamee jiruutti jallachuu danda’a jedheen sodaadha.
2 Qorontos 11:3 RBT
“Isa Mala-qabeessa” ykn “Ishee Qulqulluu” jedhanii barreessuuf, isaan kun wantoota ykn mata-dureewwan murtaa’oo waan ta’aniif, waan barreeffame akkuma jirutti barreessita, mala-qabeessummaa dabalataa hin barbaachisu:
- τῇ πανουργίᾳ – Isa Manipulative/Mala-qabeessa (dhaltuu)
- τῆς ἁπλότητος – Ishee Qulqulluu
- τὸν χριστόν – Isa Dibame
Kun τὸν χριστόν “Kristoos” isa jecha adjectival “dibame” jedhu irraa dhufeefis ni hojjeta, garuu akka “dibamummaa” jedhamuun hin hiikamu mitii? Dubbiin waa’ee artikilii murtaa’aa dhaltuu qofaa isaa jiru “the” τῆς maqa-ibsa (noun) hin qabne hoo maali? Kun “anaphoric reference” (waamicha gara duubaatti deebi’u) jedhama, yeroo jechi tokko waan kanaan dura dubbii ykn haala keessatti caqasame tokkoof gabaasa godhu. Kun Kakuu Haaraa Giriikii keessatti yeroo baay’ee ni uumama, akkasumas baay’ee xiqqoo fi waan gatii hin qabne waan fakkaataniif, waamichi anaphoric kun yeroo baay’ee ni gatamu, sababiin isaas “haalli dubbii” (context) qofti waan barbaachisuuf.
Maqa-ibsa artikilii murtaa’aa qabu tokko hubachuuf hayyuu ykn ogeessa ta’uun hin barbaachisu. Maqa-ibsa artikilii murtaa’aa qabu tokko gara maqa-ibsa dhuunfaa (abstract noun-adjective) jijjiiruun mala-qabeessummaa barbaada. “Mala-qabeessa,” “qulqulluu,” “dibame” qofaa isaanii adjectival dha, garuu yoo artikilii murtaa’aa itti dabalan, maqa-ibsa (noun) ta’a. Garuu “isa mala-qabeessa” ykn “ishee qulqulluu” jedhanii hiikuu mannaa, loogiin hayyoota tokko tokkoo dabalata “-ness” fi “-ity” akka itti dabalan isaan taasisa, kunis hiikni isaa akka dhuunfaa fi muddled (wal-xaxaa) ta’u taasisa.
Yeroo barreeffamni “Hewaaniin mala isaatiin gowoomse” jedhu ofii isaatiinuu bu’aa mala-qabeessummaa ta’u, maali jedhama?
Uumama 3:12
וַיאמֶר הָֽאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן־הָעֵץ וָאֹכֵל
Namichis ni jedhe, Dubartiin ati na bira akka jiraattuuf naaf kennite sun, isheen ija mukichaa irraa naaf kennite, anis nan nyaadhe.
Uumama 3:12 KJV
Namichis ni jedha, “Dubartiin ati ishee naaf kennite, na bira jirtu sun, ishee, Ofii Isaa, naaf kenniteera Mukicha irraa, innis nyaateera.”
Uumama 3:12 RBT
Garuu hundi keenya “haalli dubbii akka murteessu” ni beekna, hanga namni tokko aadaa qulqulluu eegame hin cabsinitti, humnoonni jiran nagaa dha.
“Dubartiinis ni argite, mukichi nyaataaf gaarii akka ta’e, akkasumas inni ija lamaaniif hawwii akka ta’e, mukichis inni hawwatamaa ta’e walitti makamuuf, isheenis ija ofii isaa irraa fudhatte, ni nyaattes, dhiira ishee isa ishee bira jiruufis ni kennite, innis ni nyaate.”
Uumama 3:6 RBT
Ibroota וָאֹכֵל. Innis nyaateera. Hundeen jechaa אכל (akal) kun “nyaachuu” jechuu dha, akkasumas bifti isaa (bifa Qal) keessattuu, “inni nyaateera” kan jedhu “tense” guutuu keessatti. Qabxiiwwan sagalee (vowel points) asitti Masoreetotaan dabalaman, nama jalqabaa (first person) hin guunne, “Anis nan nyaadha” akka ta’u dirqisiisu. Akka idileetti ו hundee gochaa irratti dabalama, bifa nama jalqabaa hin guunne uumuuf, jechuunis אוֹכל (okel) Anis nan nyaadha, garuu qabxii sagalee maaaaaala-qabeessa ta’een, karaa sagaleeffannaa akka waan qubeen ו as jiruutti “Anis nan nyaadha” akka ta’u gochuu dandeenya. Kun bakka ati qabxii sagalee jecha sana gubbaa jiru itti argattu dha. Qubee as hin jirre bakka bu’uuf achi kaa’ame. Kun seera qabeessaa? Kun haqaa? Aadaan waggaa 1200 qabu sirrii isa taasisaa? Ati natti himi! Sababiin isaas karaa sagaleeffannaa maqaa-fala dhiiraas akkuma raajii jijjiirameera.
Ibroota הוא נתנה לי. Ofii isaa isheen naaf kennite. Boqonnaa kana keessatti, jechi “ishee” (הוא) akka ta’uuf malaan hojjetame, dhugumatti maqaa-fala dhiiraa “inni” ta’us, hayyoota waggoota dheeraaf burjaajesseera sababiin isaas guutummaan barreeffamichaa isaan dinqisiiseera. Namni hundi ni beeka נתנה “isheen kennite” jedhu ifatti nama 3ffaa dhaltuu keessatti akka jiru. Garuu namni hundi dogoggoreera. Hiikni tokkollee bakka kamittuu dhugaatti hin dhiyaanne. Sababiin isaas haalli dubbii jiru aadaa qulqulluu waan ta’eef, Barreeffamni ofii isaa (isheen) gatamaa fi garagalchamaa ta’e. Masoreetotni jaarraa 7ffaa-10ffaa K.B. keessatti iskandaalii ta’een niqqud (qabxii sagalee) sagaleeffannaa maqaa-fala dhaltuutiif kaa’an, qabxiiwwan sagalee sunis bakka dhibba tokkoo olitti hanga har’aatti barreeffamoota niqqud Ibrootaa fi bibiloota interlinear hunda keessatti ni argamu, akkasumas hiikota jiran hunda keessatti amma illee ni calaqqisu. Waggoota kuma itti aanan Masoreetota booda, hayyoonni baay’een isaan bira darban ykn hin hubanne. Abbootiin Waldaa maqaa-fala kana waan tuqan hin argine, akkasumas “Haadhotiin Waldaa” isaan gaafatan hin turre.
Gesenius, inni jaarraa 19ffaa irraa eegalee akka Gooftaa Seer-luga Ibrootaatti ilaalamaa ture, Masoreetotni maqaa-fala sana dogoggoraan qabxii itti gochuu isaanii hubatee isaan saaxileera, garuu inni ofii isaatiinuu fayyadama isaa kanaan dinqisiifameera. Inni akka “orthographic peculiarity” (addummaa barreeffamaa) ykn “epicene use” (jechuunis saala seer-luga dhiiraa fi dhaltuu lamaanuu hammatu ykn maqa-ibsa ykn maqaa-fala bifa tokko qabu kan saala lamaaniif tajaajilu) ta’etti tilmaameera, akkasumas,
Bifti הוּא barreeffama qubee (Kethîbh) Pentateuch keessattis ni dhaabbata (bakka kudha tokko malee) fem. הִיא bakka bu’uun.
(cf. Gesenius Hebrew Grammar 32/k).
Ibroonni ifatti maqaa-fala gidduutti garaagarummaa ni uumu. Gama biraatiin, bakka barreeffamni epicene (saala lamaaniif tajaajilu) ta’e ni jiru. Tokko dabalata “ך” (akka “-kha” ykn “akh” saala irratti hundaa’uun sagaleeffama). Inni maqa-ibsa irratti dhiiraa fi dhaltuu lamaaniifuu ni tajaajila. Kan biraan dabalata ים- (akka “-im” sagaleeffamu) kan dhiiraa fi dhaltuu lamaaniifuu akka baay’eetti tajaajilu dha. Akka fakkeenyaatti, yoo jecha “warra kuffisaman dhaltuu” barreessuu barbaade נְפִילוֹת (Nephilot) ta’a malee Nephilim, “warra kuffisaman” miti. Ykn illee אֱלֹהוֹת elohot “waaqolii dhaltuu” malee elohim “waaqolii” miti. Baay’een dhaltuutiif dhiira baay’ee irraa adda, inni dhiiraa garuu dhaltuu ni hammata. Yoo barreeffamni akka “ך” garaagarummaa hin uumne, haala dubbii irratti hundoofna. Garuu yoo barreeffamni ifatti garaagarummaa saalaa uume, yoo wantoonni sirrii hin fakkaanne isaan cabsuu dandeenyaa?
Hayyootaaf maqaa-fala dhiiraa akkamitti akka maqaa-fala dhaltuu ta’u baruuf jaarraawwan itti fudhate. Sababni isaas namni kamiyyuu barreeffama “gooftolii” kana qo’achuu yaalu “wal-xaxummaa” afaanichaa dhiyaateen ni nuffa. Afaan tokko namni kamiyyuu hubachuu akka hin dandeenyetti wal-xaxaa gochuu hayyootaaf dhiisi, waan bu’uuraa akka jechoota “inni” fi “ishee” irratti illee, namoonni dhugumatti yaaluuf illee matumaa hin dhiyaatan.
Haalli isaa maali?
Dhugumatti, inni maqaa-fala dhiiraa qofa. Raajiin hin jiru, addummaan hin jiru, icciitiin hin jiru, fayyadama epicene addaan ba’e hin jiru, dhaltuu bakka bu’uun hin jiru. “Inni” jechuun akkuma hin dinqisiifne, “inni” jechuu dha. Hiikni haala dubbii hoo? Sun, icciitii dha. Addunyaa Yihudaa-Kiristaanaa keessatti paradigm tiyooloojii dhiiraa-dubartii hiikuuf karaa hayyamame tokko qofatu ture: hierarchy (sadarkaa). Sabni Yihudaa durii illee aadaa kana irraa hin maqne. Yoo itti dabarte immoo, fuuldura mana sagadaa ykn waldaa keetti pylon fi ibiddatu si eeggata. Namni oduu wangeela Yesuus dhaga’e kamiyyuu “namni samii” dubartii durba irraa gara Addunyaatti akka dhalate ni beeka. “Namni dubartii keessa darbu” wiirtuu seenaa sanaati, jechuunis dhalachuu lammaffaa. Garuu baay’een kana duraan beekanis, kun paradigm marsaa uuma: “akkuma dubartiin dhiira irraa dhufte, akkasumas dhiirri dubartii keessaan/karaa (διὰ) dhufa” (1 Qor. 11:12) garuu paradigmiin sun waan jalaa badeef hiikni Kakuu Haaraa jecha Giriikii διὰ “keessaan/karaa” jedhu gatanii jecha “irraa dhalate” jedhuun bakka buusu. KJV gama kanaan sirrii ture.
Maqaa-fala irratti waan jijjiiramu hin jiru, garuu dhiirri tokko dubartii keessa yoo “darbe,” wantoonni akkamitti akka tajaajilan irratti dhugumatti gad-fagoo ta’u. “Isheen ofii isaa kenniteetti,” “ofii isaa isheedha,” “isheen ofii isaati,” “ani ofii koo isheedha,” “isheen ofii kooti.” Kun dhuunfaa dhiiraa fi dhuunfaa dhaltuu walitti makamuu, ykn fo’aa tokko ta’anii walitti maramuu ta’a. Kanaaf Yesuus, “Ani Karaa dha” yeroo jedhu, waa’ee dhuunfaa “kan biraa,” “ishee” ishee inni keessaan dhalatee fi itti marame sanaa dubbachaa jiraachuu danda’a. Inni koodiidhaan dubbachaa hin jiru, akkuma baay’een yaada sana hamma tokko hubatan, yeroo “walakkaa koo isa caalu” jedhan. Kun dubbii koodii miti, akkuma Phaawulos barreesse, “Icciitiin kun gad-fagoo dha!” jechuun gad-fagummaa icciitichaa qofa.
הִוא sagaleeffamuu illee hin danda’u. Dhugumatti, Raabbiin tokko jecha kana dhaggeeffattoota isaatiif akka “hee” jedhutti dubbisuun isaa soba guddaa dha, sababiin isaas dhaggeeffattoonni maqaa-fala dhaltuu היא dhaga’aa jiru. Maqaa-fala dhiiraa הוא “hoo” jedhamee sagaleeffama garuu qabxiin sagalee achi kaa’ame sagalee “ee” ti. Yoo kana sagalee ol kaastee dubbisuu yaalte “heeoo” jetta. Transliterations intarneetii irratti bittinnaa’anii jiran keessatti illee, “hî” ykn “hee” jedhanii kaa’u:
Iskandaalii kun hiikota fi morphology Pentateuch hiikaman keessatti irra deddeebiin ni uumama. Uumama 3:12 fakkeenya jalqabaa tapha xuraawaa הִוא yoo ta’u, sakatta’iinsa database ariifataa bifa kanaan godhame bakka 105tti akka uumamu agarsiisa. Namni tokkollee kana hin hubanne, akkasumas namni tokkollee qabxiiwwan niqqud sobaa sana hin sirreessine ykn hin dhabamsiisne. Gesenius waa’ee kanaa waggaa 120 dura erga barreessee boodas, namni tokkollee amanamummaan isaan hin hiikne, hiikni hundi hanga har’aatti “addummaa” jedhamu sana calaqqisiisu.
Dubartoonni barreeffamoonni kun dhugumatti maal akka jedhan baruuf hin hawwanii?
| Ref | Ibroota |
|---|---|
| Gen.3.12 | וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה־ לִּי מִן־ הָעֵץ וָאֹכֵל׃ |
| Gen.3.20 | וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל־ חָי׃ |
| Gen.7.2 | מִכֹּל׀ הָבְּהֵמָה הָטְּהוֹרָ֗ה תִּקַּח־ לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן־ הָבְּהֵמָ֡ה אֲ֠שֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ׃ |
| Gen.12.18 | וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּ֕אמֶר מַה־ זֹּאת עָשִׂיתָ לּי לָ֚מָּה לֹא־ הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא׃ |
| Gen.12.19 | לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וָאֶקַּח אֹתָהּ li לְאִשָּׁה וְעַתָּ֕ה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ׃ |
| Gen.14.7 | וַ֠יָּשֻׁבוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־ עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּ֕וּ אֶת־ כָּל־ שְׂדֵה הָעֲמָלֵקי וְגַם אֶת־ הָאֱמֹרִי הָיֹּשֵׁב bəḥaṣṣəṣōn tāmār׃ |
| Gen.14.8 | וַיֵּצֵא מֶלֶךְ־ סְדֹ֜ם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶלֶךְ אַדְמָה וּמֶלֶךְ וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִוא־ ṣō‘ar וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה bə‘ēmeq haśśiddīm׃ |
| Gen.19.38 | וְהָצְּעִירָה גַם־ הִוא יָלְדָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן־ עַמּי הוּא אֲבִי בְנֵי־ עַמּוֹן עַד־ הָיּוֹם׃ס |
| Gen.20.5 | הֲלֹא הוּא אָמַר־ לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא־ גַם־ הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא bəṯom- ləḇāḇī ūḇəniqyōn kappay ‘āśīṯī zōṯ׃ |
| Gen.20.12 | וְגַם־ אָמְנָ֗ה אֲחֹתִי ḇaṯ- ’āḇī הִוא אַךְ לֹא ḇaṯ- ’immī wat-təhī- lī lə’iššāh׃ |
| Gen.21.22 | וַיְהִי bā‘ēṯ hāהִוא וַיֹּאמֶר ’ăḇīmeleḵ ūp̄īḵōl śar- ṣəḇā’ō ’el- ’aḇrāhām lē’mōr ’ĕlōhīm ‘imməḵā bəḵōl ’ăšer- ’at-tāh ‘ōśeh׃ |
| Gen.22.20 | וַיְהִ֗י ’aḥărē had-dəḇārīm hā’ēlleh way-yuggad lə’aḇrāhām lē’mōr hin-nēh yāləḏāh milkāh gam- הִוא bānīm lənāḥōr ’āḥīḵā׃ |
| Gen.22.24 | ūp̄īlaḡšō ūšəmāh rə’ūmāh wat-tēleḏ gam- הִוא ’eṯ- teḇaḥ wə’eṯ- gaḥam wə’eṯ- taḥaš wə’eṯ- ma‘ăḵāh׃ס |
| Gen.23.2 | wat-tāmāṯ śārāh bəqiryat ’arba‘ הִוא ḥeḇrōn bə’ereṣ kəna‘an way-yāḇō ’aḇrāhām lispōḏ ləśārāh wəliḇkōṯāh׃ |
| Gen.23.19 | wə’aḥărē- ḵēn qāḇar ’aḇrāhām ’eṯ- śārāh ’ištō ’el- mə‘āraṯ śəḏēh ham-maḵpēlāh ‘al- pənē mamrē’ הִוא ḥeḇrōn bə’ereṣ kəna‘an׃ |
| Gen.24.44 | wə’āmərāh ’ēlay gam- ’at-tāh šəṯēh wəgam liḡmalleḵā ’eš’āḇ הִוא hā’iššāh ’ăšer- hōḵīaḥ yahweh ləḇen- ’ăḏōnī׃ |
| Gen.26.9 | way-yiqrā’ ’ăḇīmeleḵ ləyiṣḥāq way-yō’mer ’aḵ hin-nēh ’ištəḵā הִוא wə’ēḵ ’āmar-tā ’ăḥōṯī hū’ way-yō’mer ’ēlāw yiṣḥāq kī ’āmar-tī pen- ’āmūṯ ‘āleyhā׃ |
| Gen.26.12 | way-yizra‘ yiṣḥāq bā’āreṣ hāהִוא way-yimṣā’ baš-šānāh hahū’ mē’āh šə‘ārīm way-ḇāraḵēhū yahweh׃ |
| Gen.27.38 | way-yō’mer ‘ēśāw ’el- ’āḇīw haḇərāḵāh ’aḥaṯ הִוא– ləḵā ’āḇī bāraḵēnī gam- ’ānī ’āḇī way-yiśśā’ ‘ēśāw qōlō way-yēḇk׃ |
| Gen.29.2 | way-yar’ wəhin-nēh ḇə’ēr baś-śāḏeh wəhin-nēh- šām šəlōšāh ‘eḏrē- ṣōn rōḇəṣīm ‘āleyhā kī min- hab-bə’ēr hāהִוא yašqū hā‘ăḏārīm wəhā’eḇen gəḏōlāh ‘al- pī hab-bə’ēr׃ |
| Gen.29.9 | ‘ōḏennū məḏabbēr ‘immām wərāḥēl bā’āh ‘im- haṣ-ṣōn ’ăšer lə’āḇīhā kī rō‘āh הִוא׃ |
| Gen.32.19 | wə’āmar-tā lə‘aḇdəḵā ləya‘ăqōḇ minḥāh הִוא šəlūḥāh la’ḏōnī lə‘ēśāw wəhin-nēh gam- hū’ ’aḥărēnū׃ |
| Gen.35.20 | way-yaṣṣēḇ ya‘ăqōḇ maṣṣēḇāh ‘al- qəḇurāṯāh הִוא ma maṣṣeḇeṯ qəḇuraṯ- rāḥēl ‘aḏ- hay-yōm׃ |
| Gen.35.22 | way-yəhī biš-kōn yiśrā’ēl bā’āreṣ hāהִוא way-yēleḵ rə’ūḇēn way-yiškāḇ ’eṯ- bilhāh pīlaḡeš ’āḇīw way-yišma‘ yiśrā’ēl way-yihyū ḇənē- ya‘ăqōḇ šənēm ‘āśār׃ |
| Gen.35.27 | way-yāḇō ya‘ăqōḇ ’el- yiṣḥāq ’āḇīw mamrē’ qiryat hā’arba‘ הִוא ḥeḇrōn ’ăšer- gār- šām ’aḇrāhām wəyiṣḥāq׃ |
| Gen.38.1 | way-yəhī bā‘ēṯ hāהִוא way-yēreḏ yəhūḏāh mē’ēṯ ’eḥāw way-yēṭ ‘aḏ- ’īš ‘ăḏullāmī ūšəmō ḥīrāh׃ |
| Gen.38.21 | way-yiš’al ’eṯ- ’anšē məqōmāh lē’mōr ’ayyēh haq-qəḏēšāh הִוא ḇā‘ēnayim ‘al- had-dāreḵ way-yō’mərū lō’- hāyəṯāh ḇāzeh qəḏēšāh׃ |
| Gen.38.25 | הִוא mūṣē’ṯ wəhī šāləḥāh ’el- ḥāmīhā lē’mōr lə’īš ’ăšer- ’ēlleh llō ’ānōḵī hārāh wat-tō’mer hak-ker- nā’ ləmī ha-ḥōṯemeṯ wəhap-pəṯīlīm wəham-maṭṭeh hā’ēlleh׃ |
| Gen.47.6 | ’ereṣ miṣrayim ləp̄āneyḵā הִוא bəmēṭaḇ hā’āreṣ hōšēḇ ’eṯ- ’āḇīḵā wə’eṯ- ’aḥeyḵā yēšəḇū bə’ereṣ gōšen wə’im- yāḏa‘tā wəyeš- bām ’anšē- ḥayil wəśam-tām śārē miqneh ‘al- ’ăšer- lī׃ |
| Gen.47.17 | way-yāḇī’ū ’eṯ- miqnēhem ’el- yōsēp̄ way-yittēn lāhem yōsēp̄ leḥem bas-sūsīm ūḇəmiqnē haṣ-ṣōn ūḇəmiqnē hab-bāqār ūḇaḥămōrīm way-yənahălēm bal-leḥem bəḵōl- miqnēhem baš-šānāh hāהִוא׃ |
| Gen.47.18 | wat-tittōm haš-šānāh hāהִוא way-yāḇō’ū ’ēlāw baš-šānāh haš-šēnīṯ way-yō’mərū lō lō’- nəḵaḥēḏ mē’ăḏōnī kī ’im- tam hak-kesep̄ ūmiqnē hab-bəhēmāh ’el- ’ăḏōnī lō niš’ar lip̄nē ’ăḏōnī biltī ’im- gəwiyyāṯēnū wə’aḏmāṯēnū׃ |
| Exo.3.8 | wā’ērēḏ ləhaṣṣīlō miy-yaḏ miṣrayim ūləha‘ălōṯō min- hā’āreṣ hāהִוא ’el- ’ereṣ ṭōḇāh ūrhāḇāh ’el- ’ereṣ zāḇaṯ ḥālāḇ ūḏəḇāš ’el- məqōm hak-kəna‘ănī wəha-ḥittī wəhā-’ĕmōrī wəhap-pərizzī wəha-ḥiwwī wəhay-yəḇūsī׃ |
| Exo.12.15 | šiḇ‘aṯ yāmīm maṣṣōṯ tō’ḵēlū ’aḵ bay-yōm har-ri’šōn tašbīṯū śə’ōr mibbāt-tēḵem kī ḵāl- ’ōḵēl ḥāmēṣ wəniḵrəṯāh han-nepeš hāהִוא miy-yiśrā’ēl miy-yōm har-ri’šōn ‘aḏ- yōm haš-šəḇī‘ī׃ |
| Exo.12.19 | šiḇ‘aṯ yāmīm śə’ōr lō yimmāṣē’ bəḇāt-tēḵem kī ḵāl- ’ōḵēl maḥmeṣeṯ wəniḵrəṯāh han-nepeš hāהִוא mē‘ăḏaṯ yiśrā’ēl bag-gēr ūḇə’ezraḥ hā’āreṣ׃ |
| Exo.22.26 | kī הִוא ləḇaddāh הִוא śimlāṯō lə‘ōrō bam-meh yiškāḇ wəhāyāh kī- yiṣ‘aq ’ēlay wəšāma‘tī kī- ḥannūn ’ānī׃ס |
| Lev.2.6 | pāṯōṯ ’ōṯāh pittīm wəyāṣaq-tā ‘āleyhā šāmen minḥāh הִוא׃ס |
| Lev.2.15 | wənāṯat-tā ‘āleyhā šemen wəśam-tā ‘āleyhā ləḇōnāh minḥāh הִוא׃ |
| Lev.5.12 | wahăḇī’āh ’el- hak-kōhēn wəqāmaṣ hak-kōhēn mimmennāh məlō’ qumṣō ’eṯ- ’azkārāṯāh wəhiqṭīr ham-mizbēḥāh ‘al ’iššē yahweh ḥaṭ-ṭā’ṯ הִוא׃ |
| Lev.6.2 | ṣaw ’eṯ- ’ahărōn wə’eṯ- bānāw lē’mōr zōṯ tōraṯ hā‘ōlāh הִוא hā‘ōlāh ‘al mōqəḏāh ‘al- ham-mizbēaḥ kōl- hal-laylāh ‘aḏ- hab-bōqer wə’ēš ham-mizbēaḥ tūqaḏ bō׃ |
| Lev.6.10 | lō ṯē’āp̄eh ḥāmēṣ ḥelqām nāṯat-tī ’ōṯāh mē’iššāy qōḏeš qāḏāšīm הִוא kaḥaṭ-ṭā’ṯ wəḵā’āšām׃ |
| Lev.6.18 | dabbēr ’el- ’ahărōn wə’eṯ- bānāw lē’mōr zōṯ tōraṯ haḥaṭ-ṭā’ṯ bim-qōm ’ăšer tiššāḥēṭ hā‘ōlāh tiššāḥēṭ haḥaṭ-ṭā’ṯ lip̄nē yahweh qōḏeš qāḏāšīm הִוא׃ |
| Lew. 6:22 | כָּל־ זָכָר בַּכֹּהֲנים יֹאכַל אֹתָהּ קֹדֶשׁ קָדָשׁים הִוא׃ |
| Lew. 10:12 | וַיְדַבֵּר מֹשֶׁ֜ה אֶל־ אַהֲרֹ֗ן וְאֶל אלְעָזָר וְאֶל־ אִיתָמָר׀ בָּנָיו הָנּוֹתָרִים֒ קְחוּ אֶת־ הָמִּנְחָ֗ה הָנּוֹתֶרֶת מֵאִשֵּׁי יְהוָה וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הָמִּזְבֵּחַ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשׁים הִוא׃ |
| Lew. 10:13 | וַאֲכַלְתֶּם אֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי חָקְךָ וְחָק־ בָּנֶיךָ הִוא מֵאִשֵּׁי יְהוָה כִּי־ כֵן צֻוֵּיתִי׃ |
| Lew. 11:6 | וְאֶת־ הָאַרְנֶ֗בֶת כִּי־ מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְריסָה טְמֵאָה הוא לָכֶם׃ |
| Lew. 11:26 | לְכָל־ הָבְּהֵמָ֡ה אֲשֶׁר הִוא מַפְרֶסֶת פַּרְסָ֜ה וְשֶׁסַע׀ אֵינֶנָּה שֹׁסַ֗עַת וְגֵרָה אֵינֶנָּה מַעֲלָה טְמֵאִים הֵם לָכֶם כָּל־ הָנֹּגֵעַ בָּהֶם יִטְמָא׃ |
| Lew. 13:8 | וְרָאָה הָכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הָמִּסְפַּחַת בָּעוֹר וְטִמְּאוֹ הָכֹּהֵן צָרַעַת הִוא׃פ |
| Lew. 13:11 | צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְטִמְּאוֹ הָכֹּהֵן לֹא יַסְגִּרנּוּ כִּי טָמֵא הוּא׃ |
| Lew. 13:22 | וְאִם־ פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר וְטִמֵּא הָכֹּהֵן אֹתוֹ נֶגַע הִוא׃ |
| Lew. 13:25 | וְרָאָה אֹתָהּ הָכֹּהן וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ שֵׂעָר לָבָ֜ן בַּבַּהֶ֗רֶת וּמַרְאֶהָ עָמֹק מִן־ הָעוֹר צָרַעַת הִוא בַּמִּכְוָה פָּרָחָה וְטִמֵּא אֹתוֹ הָכֹּהֵן נֶגַע צָרַעַת הִוא׃ |
| Lew. 13:26 | וְאִם׀ יִרְאֶנָּה הָכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּה אֵין־ בַּבֶּהֶרֶת שֵׂעָר לָבָן וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן־ הָעוֹר וְהִוא כֵהָה וְהִסְגִּירוֹ הָכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים׃ |
| Lew. 13:27 | וְרָאָהוּ הָכֹּהֵן בַּיּוֹם הָשְּׁבִיעי אִם־ פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר וְטִמֵּא הָכֹּהֵן אֹתוֹ נֶגַע צָרַעַת הִוא׃ |
| Lew. 13:28 | וְאִם־ תַּחְתֶּיהָ תַעֲמֹד הָבַּהֶ֜רֶת לֹא־ פָשְׂתָה בָעוֹר וְהִוא כֵהָה שְׂאֵת הָמִּכְוָה הוא וְטִהֲרוֹ הָכֹּהֵן כִּי־ צָרֶבֶת הָמִּכְוָה הִוא׃פ |
| Lew. 13:42 | וְכִי־ יִהְיֶה בַקָּרַחַת אוֹ בַגַּבַּחַת נֶגַע לָבָן אֲדַמְדָּם צָרַעַת פֹּרַחַת הִוא בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ׃ |
| Lew. 13:52 | וְשָׂרַף אֶת־ הָבֶּ֜גֶד אוֹ אֶת־ הָשְּׁתִי׀ אוֹ אֶת־ הָעֵ֗רֶב בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים א֚וֹ אֶת־ כָּל־ כְּלִי הָעוֹר אֲשֶׁר־ יִהְיֶה בוֹ הָנָּגַע כִּי־ צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף׃ |
| Lew. 13:55 | וְרָאָה הָכֹּהֵ֜ן אַחֲרֵי׀ הֻכַּבֵּס אֶת־ הָנֶּ֗גַע וְ֠הִנֵּה לֹא־ הָפַךְ הָנֶּגַע אֶת־ עֵינוֹ וְהָנֶּגַע לֹא־ פָשָׂה טָמֵא הוּא בָּאֵשׁ תִּשְׂרְפֶנּוּ פְּחֶתֶת הִוא בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ׃ |
| Lew. 14:44 | וּבָא הָכֹּהֵן וְרָאָ֕ה וְהִנֵּה פָּשָׂה הָנֶּגַע בַּבָּיִת צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא בַּבַּיִת טָמֵא הוּא׃ |
| Lew. 15:3 | וְזֹאת תִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ רָר בְּשָׂר֞וֹ אֶת־ זוֹב֗וֹ אוֹ־ הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ טֻמְאָתוֹ הִוא׃ |
| Lew. 15:23 | וְאִם עַל־ הָמִּשְׁכָּ֜ב ה֗וּא אוֹ עַל־ הָכְּלִי אֲשֶׁר־ הִוא יֹשֶׁבֶת־ עָלָיו בְּנָגְעוֹ־ בוֹ יִטְמָא עַד־ הָעָרֶב׃ |
| Lew. 15:25 | וְאִשָּׁ֡ה כִּי־ יָזוּב זוֹב דָּמָ֜הּ יָמִים רַבִּ֗ים בְּלֹא עֶת־ נִדָּתָהּ אוֹ כִי־ תָזוּב עַל־ נִדָּתָהּ כָּל־ יְמֵ֞י זוֹב טֻמְאָתָ֗הּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא׃ |
| Lew. 17:11 | כִּי נֶפֶשׁ הָבָּשָׂר בַּדָּם הִוא֒ וַאֲנִ֞י נְתַתִּיו לָכֶם עַל־ הָמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל־ נַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי־ הָדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר׃ |
| Lew. 17:14 | כִּי־ נֶפֶשׁ כָּל־ בָּשָׂ֗ר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא֒ וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דַּם כָּל־ בָּשָׂר לֹא תֹאכֵלוּ כִּי נֶפֶשׁ כָּל־ בָּשָׂר דָּמוֹ הִוא כָּל־ אֹכְלָיו יִכָּרֵת׃ |
| Lew. 18:7 | עֶרְוַת אָביךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה אִמְּךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ׃ס |
| Lew. 18:8 | עֶרְוַת אֵשֶׁת־ אָביךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָביךָ הִוא׃ס |
| Lew. 18:12 | עֶרְוַת אֲחוֹת־ אָביךָ לֹא תְגַלֵּה שְׁאֵר אָביךָ הִוא׃ס |
| Lew. 18:13 | עֶרְוַת אֲחוֹת־ אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי־ שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא׃ס |
| Lew. 18:14 | עֶרְוַת אֲחִי־ אָביךָ לֹא תְגַלֵּה אֶל־ אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב דֹּדָתְךָ הִוא׃ס |
| Lew. 18:15 | עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ׃ס |
| Lew. 18:16 | עֶרְוַת אֵשֶׁת־ אָחיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָחיךָ הִוא׃ס |
| Lew. 18:17 | עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת־ בַּת־ בְּנהּ וְאֶת־ בַּת־ בִּתָּ֗הּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִוא |
| Lew. 18:22 | וְאֶת־ זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא׃ |
| Lew. 19:20 | וְ֠אִישׁ כִּי־ יִשְׁכַּב אֶת־ אִשָּׁ֜ה שִׁכְבַת־ זֶ֗רַע וְהִוא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן־ לָהּ בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה לֹא יוּמְתוּ כִּי־ לֹא חֻפָּשָׁה׃ |
| Lew. 20:6 | וְהָנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל־ הָאֹבֹת וְאֶל־ הָיִּדְּעֹנִים לִזְנוֹת אַחֲרֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת־ פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הָהִוא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ׃ |
| Lew. 22:3 | אֱמֹר אֲלֵהֶ֗ם לְדֹרֹתֵיכֶ֜ם כָּל־ אִישׁ׀ אֲשֶׁר־ יִקְרַב מִכָּל־ זַרְעֲכֶ֗ם אֶל־ הָקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתה הָנֶּפֶשׁ הָהִוא מִלְּפָנַי אֲנִי יְהוָה׃ |
| Lew. 23:3 | שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה֒ וּבַיּוֹם הָשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא־ קֹדֶשׁ כָּל־ מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיהוָה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם׃פ |
| Lew. 23:36 | שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה בַּיּוֹם הָשְּׁמִינִ֡י מִקְרָא־ קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶ֜ם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה עֲצֶרֶת הִוא כָּל־ מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ |
| Lew. 25:10 | וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵת שְׁנַת הָחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל־ יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל־ אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל־ מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ׃ |
| Lew. 25:12 | כִּ֚י יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן־ הָשָּׂדה תֹּאכְלוּ אֶת־ תְּבוּאָתָהּ׃ |
| Lak. 5:6 | דַּבֵּר אֶל־ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל֒ אִישׁ אוֹ־ אִשָּׁ֗ה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל־ חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּיהוָה וְאָשְׁמָה הָנֶּפֶשׁ הָהִוא׃ |
| Lak. 5:14 | וְעָבַר עָלָיו רוּחַ־ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת־ אִשְׁתּוֹ וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ־ עָבַר עָלָיו רוּחַ־ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת־ אִשְׁתּוֹ וְהיא לֹא נִטְמָאָה׃ |
| Lak. 5:31 | וְנִקָּה הָאישׁ מֵעָון וְהָאִשָּׁה הָהִוא תִּשָּׂא אֶת־ עֲוֹנָהּ׃פ |
| Lak. 13:32 | וַיּוֹצִ֜יאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל־ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָ֜הּ לָתוּר אֹתָ֗הּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל־ הָעָם אֲשֶׁר־ רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת׃ |
| Lak. 14:8 | אִם־ חָפֵץ בָּנוּ יְהוָה וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל־ הָאָרֶץ הָזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־ הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃ |
| Lak. 15:25 | וְכִפֶּר הָכֹּהֵ֗ן עַל־ כָּל־ עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם כִּי־ שְגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת־ קָרְבָּנָ֜ם אִשֶּׁה לַיהוָ֗ה וְחַטָּאתָם לִפְנֵי יְהוָה עַל־ שִׁגְגָתָם׃ |
| Lak. 18:19 | כֹּל׀ תְּרוּמֹת הָקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה֒ נָתַתִּי לְךָ֗ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק־ עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהוָה לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ׃ |
| Lak. 19:9 | וְאָסַף׀ אִישׁ טָה֗וֹר אֵ֚ת אֵפֶר הָפָּרָה וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר וְ֠הָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה חַטָּאת הִוא׃ |
| Lak. 21:16 | וּמִשָּׁם בְּאֵרָה הִוא הָבְּאֵ֗ר אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לְמֹשׁה אֱסֹף אֶת־ הָעָם וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם׃ס |
| Lak. 22:4 | וַיֹּאמֶר מוֹאָ֜ב אֶל־ זִקְנֵי מִדְיָ֗ן עַתּה יְלַחֲכוּ הָקָּהָל אֶת־ כָּל־ סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הָשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הָשָּׂדֶה וּבָלָק בֶּן־ צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הָהִוא׃ |
| Lak. 33:36 | וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיוֹן גָּבֶר וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר־ צן הִוא קָדֵשׁ׃ |
| Kes. 2:34 | וַנִּלְכֹּד אֶת־ כָּל־ עָרָיו בָּעֵת הָהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת־ כָּל־ עִיר מְתִם וְהָנָּשׁים וְהָטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד׃ |
| Kes. 3:4 | וַנִּלְכֹּד אֶת־ כָּל־ עָרָיו בָּעֵת הָהִוא לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר לֹא־ לָקַחְנוּ מֵאִתָּם שִׁשִּׁים עִיר כָּל־ חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן׃ |
| Kes. 3:8 | וַנִּקַּ֞ח בָּעֵת הָהִוא אֶת־ הָאָרֶץ מִיַּ֗ד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הָיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן עַד־ הַר חֶרְמוֹן׃ |
| Kes. 3:11 | כִּי רַק־ ע֞וֹג מֶלֶךְ הָבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים֒ הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּ֗הּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת־ אִישׁ׃ |
| Kes. 4:6 | וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכם לְעֵינֵי הָעַמּים אֲשֶׁר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־ הָחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־ חָכָם וְנָבוֹן הָגּוֹי הָגָּדוֹל הָזֶּה׃ |
| Kes. 4:14 | וְאֹתִ֞י צִוָּה יְהוָה בָּעֵת הָהִוא לְלַמֵּד אֶתְכם חֻקּים וּמִשְׁפָּטים לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃ |
| Kes. 5:5 | אָ֠נֹכִי עֹמֵד בֵּין־ יְהוָה וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הָהִוא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת־ דְּבַר יְהוָה כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא־ עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר׃ס |
| Kes. 9:19 | כִּי יָגֹ֗רְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהָחֵמָה אֲשֶׁר קָצַף יְהוָה עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הָהִוא׃ |
| Kes. 9:20 | וּבְאַהֲרֹ֗ן הִתְאַנַּף יְהוָה מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ וָאֶתְפַּלֵּל גַּם־ בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הָהִוא |
| Kes. 10:10 | וְאָנֹכִ֞י עָמַדְתִּי בָהָ֗ר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעים לָיְלָה וַיִּשְׁמַע יְהוָ֜ה אֵלַ֗י גַּ֚ם בַּפַּעַם הָהִוא לֹא־ אָבָה יְהוָה הַשְׁחִיתֶךָ׃ |
| Kes. 11:10 | כִּי הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא־ שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת־ זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הָיָּרָק׃ |
| Kes. 20:20 | רַ֞ק עֵץ אֲשֶׁר־ תֵּדַ֗ע כִּי־ לֹא־ עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצ֗וֹר עַל־ הָעִיר אֲשֶׁר־ הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ׃פ |
| Kes. 21:4 | וְהוֹרִ֡דוּ זִקְנֵי הָעִיר הָהִוא אֶת־ הָעֶגְלָה אֶל־ נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא־ יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ וְעָרְפוּ־ שָׁם אֶת־ הָעֶגְלָה בַּנָּחַל׃ |
| Kes. 21:6 | וְכֹ֗ל זִקְנֵי הָעִיר הָהִוא הָקְּרֹבים אֶל־ הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת־ יְדֵיהם עַל־ הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל׃ |
| Kes. 29:21 | וְאָמַ֞ר הָדּוֹר הָאַחֲר֗וֹן בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכם וְהָנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וְ֠רָאוּ אֶת־ מַכּ֞וֹת הָאָרֶץ הָהִוא וְאֶת־ תַּחֲלֻאיהָ אֲשֶׁר־ חִלָּה יְהוָה בָּהּ׃ |
| Kes. 30:11 | כִּ֚י הָמִּצְוָה הָזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הָיּוֹם לֹא־ נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא׃ |