את (AΩ) – האות של העצמי הנצחיEnglish · አማርኛ · العربية · বাংলা · Čeština · Deutsch · Ελληνικά · Español · فارسی · Français · Hausa · עברית · हिन्दी · Hrvatski · Magyar · Bahasa Indonesia · Igbo · Italiano · 日本語 · 한국어 · मराठी · Nederlands · Afaan Oromoo · ਪੰਜਾਬੀ · Polski · Português · Română · Русский · Српски · Svenska · Kiswahili · தமிழ் · ไทย · Türkçe · Українська · اردو · Tiếng Việt · Yorùbá · 中文

הגדרות סטרונג (Strongs Definitions) מציינות:

אֵת ʼêth, ayth; ככל הנראה נגזר בצורה מקוצרת מ-H226 במובן המצביע על ישות; כראוי, עצמי (אך בדרך כלל משמש לציון מוגדר יותר של מושא הפועל או מילת היחס, אפילו או כלומר):—[ככזה אינו מיוצג באנגלית].

זהו דבר מסקרן שג’יימס סטרונג נותן את הייצוג המדויק באנגלית ואז ממשיך ואומר שהוא “אינו מיוצג באנגלית”, אך כמובן שהוא מתכוון לשימוש הנראה לעין שלו. “שימוש נראה לעין” זה הספיק למלומדים ומתרגמי התנ”ך כדי למחוק פשוטו כמשמעו מעל 10,000 מופעים של מילה זו.

הצורה המלאה יותר H226 אות היא הסימן, או האות, כסיבוב או סחרור:

 

 

האות: האדם באמצע, מסומן על ידי גבולות

זהו דבר מסקרן נוסף עד כמה נפוץ שאדם מוצא את עצמו מסומן, מנותק, מודר או חסום מלהגיע אל עצמו. שום דבר לא הורג אדם יותר מכך, וזה ידוע עוד מימי קדם – ליוונים הייתה אקסיומה, Γνῶθι σεαυτόν, “דע את עצמך”. דבר אחד בטוח, עבור אדם שיביט ב”מראת התורה” בתקווה למצוא ולהבין את עצמו, מכיוון שהמלומדים נעלו והסגירו בצורה כה יסודית את המילה את, הוא לעולם לא יראה את 11,000 המופעים הללו של המילה עצמי.

Strongs #226. עברית אות, סימן, אות. האות העברית ו היא האות/מספר עבור “אדם” או “וו”. ה”אדם” נמצא באמצע ומוקף בעצמי הנצחי (הידוע גם כ”הָאָדָם הַנִּסְתָּר אֲשֶׁר בִּלֵּבָב” פטרוס א’ 3:4 RBT), עצמי הוא ה”ראשון” וה”אחרון”, ה”אלפא” וה”אומגה”, בעברית ה-א וה- ת. זה מופיע לראשונה בהקשר של קין, כלומר “אות קין”.

“ראשון” ו”שני”

את Strong’s #853 et. זה כונה “סימן המושא הישיר שאינו ניתן לתרגום” אך הוא מעולם לא הובן במלואו. הוא מהווה את האות הראשונה והאחרונה של האלף-בית העברי. ודאי יש לכך סיבה?

סימן זה הפליא רבנים ומלומדים במשך דורות באשר למקורותיו. רבי עקיבא, מלומד יהודי מהמאה הראשונה לספירה, כינה אותו “סימן של היד האלוהית”.

ה-“O”

ספר ההתגלות נותן רמז למשמעותו ביוונית: “אני, עצמי הנני ה-A וה-Ω, הראשית והאחרית…” (התגלות 1:8 RBT). ה-“O”? ביוונית לאות עצמה ניתן ה”א הידיעה, “ה-O”. מדוע?

זה עוסק בה

מילה מכרעת זו את מופיעה מעל 11,000 פעמים, בעיקר בתורה (כמעט כולן נמחקו על ידי המתרגמים). לפיכך, התורה ממלאת תפקיד מרכזי בחיים הנצחיים, בהווה הנצחי ובעצמי הנצחי. לא ככלכלה (dispensation), לא כחוקים או תקנות ישנים, אלא כזרע שנזרע כדי להשלים, להתממש ביום האחרון. אבל מה כל זה אומר? ישנן למעשה עוד כמה משמעויות להרהר בהן:

• את. Strong’s #854 היא משמעות המתורגמת כ”עם” או “ליד”. #854 “עם” רשום כמי שמופיע מעל 800 פעמים. נאמר לנו שהוא מציין “קרבה”, אך מה שראוי לציון במיוחד הוא שהמשמעות של #854 “עם” משמשת תמיד עם אנשים (כלומר, לידו) עם חריגים נדירים ליישובים (כלומר, עם קדש). היא לעולם אינה משמשת עם חפצים (כלומר, ליד-העץ).
• את. Strong’s #855 היא משמעות המתורגמת כ”את” (מחרשה) ו”מכוש”. משמעות זו רשומה בחמישה מקרים בלבד.
• את. Strong’s #859 האחרונה היא המשמעות העיקרית “את/עצמך” בנקבה יחיד. מעניין לציין כי סיומת הנקבה מתווספת ליצירת הזכר יחיד אתה (atah) “אתה”, אך אותו מבנה אתה פירושו גם “אותה” (עצמך הוא היא-עצמה, היא-עצמה היא עצמך). נראה שזה עוקב אחר הדפוס המעניין של מבנה הפועל בגוף שני זכר יחיד “אתה” (בזמן עתיד/לא מושלם) הזהה לגוף שלישי נקבה “היא“. האם זה מכוון? ואילו סוגי תקלות תרגום עובדה זו עלולה הייתה לגרום?
  במקומות אחרים עם שמות עצם בנקבה, אותה מילה אתה (atah) פירושה ככל הנראה “אותה/זה” בנקבה. אם כל זה הוא רק עניין של התפתחות השפה דרך שימוש מקובל, אז ניתן להתייחס למילה כאל “מילית” חסרת משמעות ללא רלוונטיות אמיתית, וניתן למחוק אותה מהתנ”ך כפי שעשו כל התרגומים. אם זהו רק סימן מושא, זה די חסר טעם שכן כל אחד יכול לראות את פעולת הפועל בבראשית א’:א’, “בָּרָא אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת אֵת הָאָרֶץ”. כאילו הקורא לא יבין מה נברא?

האות המייצגת אותה נראית בהגדרה הישירה של את at כ”את” בנקבה:

הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ…

בראשית י”ב:יא RBT

…בַּת-מִי אַתְּ ?

וַתֹּאמֶר אֵלָיו בַּת-בְּתוּאֵל אָנִי, עצמי [אנכי].

בראשית כ”ד:כג RBT

המילה העברית אנכי (anoki) היא מה שאנו עשויים לכנות ה”עצמי של עצמי” או “עצמי” שכן היא “צורה מודגשת” של המילה המודגשת אני (ani), שהיא “אני” או “עצמי” טיפוסיים יותר.

בעוד ש”אתה” ביחיד זכר (atah) רשום על ידי מורפולוגים כמי שמופיע מעל 1000 פעמים. רק 50 פעמים מתוך 11,000 מופעים ניתן ל-את at הפירוש של “את” בנקבה יחיד.