אלה אלת האהבה והמלחמה
“ושלמה (“Solomon”) הולך אחרי עשתרת, אלות [elohai] הצידונים (“Tsidonim”)…”
(מלכים א’ י”א:ה’ RBT)
“יען אשר עזבוני, וישתחוו לעשתרת, אלות [elohai] הצידונים (“Tsidonim”)…”
(מלכים א’ י”א:ל”ג RBT)
במיתולוגיה הכנענית, עשתרת הייתה מזוהה עם אישתר, אלת האהבה, המלחמה והמין בהקשר הרחב יותר של המזרח הקרוב הקדום. (ראו איננה)
המשמעות השורשית האטימולוגית של “אל” (el) בעברית נחשבת למזוהה עם מושגים של כוח, עוצמה או סמכות. שורש זה ניכר בהקשרים שונים. אך לאותה מילה יכולים להיות מגוון משמעויות לא קשורות לחלוטין. בדרך כלל מילה כמו el מוגדרת באופן ישיר מההקשר הסובב:
| עברית | הגדרה | הסבר | מספר סטרונג |
|---|---|---|---|
| אל | אל (כמו כביר, נעלה) | משמש להתייחסות ל”אל” יחיד זכר | H410 |
| אל | מילת יחס של כיוון (אל, לעבר) | מציין תנועה או כיוון לעבר מקום או ישות | H413 |
| אל | מילת שלילה (אל, אל ת-) | משמש לשלילת פעלים או הצהרות כמו “אל תעשה” | H408 |
עם זאת, המילה אלה אינה כה ישירה, אך שימו לב שהיא שם עצם בנקבה כפי שהיא משמשת עבור “קללה” ו”אלון”:
| עברית | הגדרה | הסבר | מספר סטרונג |
|---|---|---|---|
| אלה | אלה (these) | במובן של “אלה”, “אלה” (eleh) נחשבת לכינוי רמז המשמש להתייחסות לאנשים או דברים שהוזכרו קודם לכן או שזוהו בקלות. נאמר שהיא מתפקדת ככינוי רמז לרבים, למרות שאינה בצורת רבים שכן אין לה סיומת רבים (ים- או ות-). חוקרים תייגו מילים מסוג זה כ”חריגות”. במילים אחרות, קיים קונפליקט דקדוקי והם אינם מבינים אותו. היא רשומה בקונקורדנציות ככזו המופיעה כ-746 פעמים. | H428 |
| אלה | אלה או אלון | שם עצם, נקבה של איל; אלון או עץ חזק אחר — אלה, אלון. סוג של עץ נפוץ במזרח הקרוב הקדום, המזוהה לעיתים קרובות עם חוזק או עמידות. | H424 |
| אלה | קללה | שם עצם, נקבה. מן ‘אלה’; קללה, שבועה. הבטחה או הצהרה חגיגית, המזמנת לעיתים קרובות עד אלוהי. | H423 |
| אלה | לקונן | שורש פועל פרימיטיבי (זהה למדי ל-‘אלה’ דרך הרעיון של קריאה); לקונן. מופיע פעם אחת בלבד ביואל א’:ח’. | H421 |
| אלה | לקלל | שורש פרימיטיבי; כראוי, להשביע, כלומר (בדרך כלל במובן רע) לקלל, להישבע. | H422 |
| אלה
|
אל | “מקביל ל-‘אלוה’; אלוהים — אלוהים, אל.” זה נמצא בספרים הארמיים עזרא ודניאל ופעם אחת בירמיהו י’:י”א בצורת הרבים אלהיא elohaya. ירמיהו י’:י”א הוא הפסוק היחיד הכתוב בארמית בכל הספר והוא ייחודי למילה זו:
“כך תאמרו להם, ‘הכבירים [אלהיא] של השמיים והארץ לא עשו! הם אובדים מן הארץ ומתחת לשמיים של כביר [אלה].” ההקשר הדקדוקי קובע את המגדר. מכאן שמות העצם בנקבה של אלה “אלון” ו”קללה”. אך מה לגבי “אלה” (goddess)? איננו מוצאים פסוקים שבהם המגדר של אלה כ”אל/אלה” מסומן. מה שאנו כן מוצאים הוא ש-אלה משמשת לעיתים קרובות בהקשר של “בית של אלה” או משהו דומה, מה שנראה כשלעצמו כמרמז על שתי ה”נשים”, כלומר “בית הזונה” ו”בית גברת חכמה”. תרגומים מסוימים מפרשים את אלה בירמיהו י’:י”א כ”שמיים אלה” בעוד אחרים משמיטים את המילה כליל. בסופו של דבר, “שמיים אלה” אינו הגיוני. “שמיים” אינו מחובר בשום מקום אחר לכינוי רמז ברבים. מהם “שמיים אלה”? או שמא זה נכון יותר “תחת השמיים של כביר“? יתרה מכך, אנו מוצאים את אלה “אל/אלה של שמיים” במקומות רבים בארמית: לאלה שמיא “לאלה של השמיים” (עזרא ה’:י”ב) מה שראוי לציון כאן הוא שהביטוי “אלה של שמיים” מקביל לנקבה ביחיד “basilea של שמיים” בברית החדשה ביוונית. Basilea אנו יודעים שניתן לתרגם כ”מלכה” ובעוד שיש ביטוי כזה “מלכת השמיים” בתנ”ך (ירמיהו מ”ד) איננו רואים מקביל של “מלך השמיים” למעט בארמית בדניאל ד’:ל”ז. ו”אלוהי השמיים” לא נראה מופיע בשום מקום אחר למעט במקרה של הרבים (אלא אם כן מדובר בקניין גוף ראשון שזהה בצורתו): ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ “והשבעתי אותך ביהוה (“Yahweh”), האלה שלי של השמיים והאלה שלי של הארץ…” (בראשית כ”ד:ג’ RBT) אם קטע זה מדבר על “אלת השמיים” ו”אלת הארץ”, הרי שניתן לנו תקדים להבנת קטעים מסתוריים אחרים כגון שתי הנשים של זכריה המסומלות בשתי הלביאות בצד ימין ושמאל של הכיסא במלכים א’, המכונות אחרת בנבואה אריאל, אריאל, או כפי שנמצא באיכה, “מקוננת ומתאבלת” אשר “נלחצות יחד” לתוך “לביאת אלוהים” אחת. אך האם כל זה הוא רק השערה גרידא? ובדברים ל”ב:י”ז יש ביטוי ייחודי שגרם ללא מעט בלבול בקרב המתרגמים: “זבחו לשדים, לא אלה אלוהים…” הם אינם יכולים לתרגם זאת כ”אלים אלה” כי זה נשמע פוליתאיסטי מדי. הם גם לא יתרגמו זאת כ”אלת האלים” כי זה יהיה “כפירה”, ולכן הם המציאו מבחר תרגומים מוזרים על ידי הוספת מילות יחס כפי שראו לנכון: “לאל, לאלים”, “לאלים; לאלים”, “לא-אלים, אלים”, או “לא אל! אלים…” אלוהי בהיותו צורת רבים (או קניין גוף ראשון יחיד נקבה), אלים/כבירים/האלה שלי. צורת הרבים בנקבה אלהות elohot אינה מופיעה בכתבי הקודש העבריים. היחיד עם קניין כ- אלהי “האלה שלי” אכן מופיע למעלה מ-100 פעמים. בתהילים מ”ג:ד’ אנו מוצאים שפע של גרסאות כולן באותו פסוק שבאופן מעניין מתחיל ב”ואבואה” אם לא נתעלם מסיומת הנקבה: ואבואה אל מזבח אלהים אל אל שמחת גילי ואודך בכנור אלהים אלהי “ואני בא אליה, אל מזבח כבירים, כביר כביר, שמחת גילי. ואני משליך אותך בתוך הכינור, כבירים של הכביר שלי [אלה].” בדרך כלל, מתרגמים לקחו הרבה “חופש פואטי” כשמדובר בניסוחים מוזרים במיוחד בספרי השירה. |
H426 |
| אלהי | אלות | כפי שמעידים החוקרים עצמם. ראו Strong’s #430. זוהי צורת רבים, אך מתרגמים בדרך כלל מתרגמים אותה כ”אלה” בהקשר של עשתרת (מאוחר יותר אישתר, אסטרטה וכו’). אך בדומה ל-אלוהים, אלוהי הוא סמיכות רבים, לא יחיד. |
ראו אלוהים הוא אחד, האלוהים, שמות ג’:י”ד, השילוש שכולם פספסו, ואותה