ሔዋንን የሚያታልላት እባብ፣ እውቅናም ይሰጣታል
φοβοῦμαι δὲ μή πως, ὡς ὁ ὄφις ἐξηπάτησεν Εὕαν ἐν τῇ πανουργίᾳ αὐτοῦ, φθαρῇ τὰ νοήματα ὑμῶν ἀπὸ τῆς ἁπλότητος καὶ τῆς ἁγνότητος τῆς εἰς τὸν χριστόν.
2 ቆሮንቶስ 11:3
እባቡ በራሱ ተንኮል ሕይወት ሰጪዋን (“ሔዋንን”) እንዳታለላት፣ የእናንተም አሳብ ወደ ቅቡዕ በሆነው ውስጥ ካለችው ከቅንነትና ከንጽሕትዋ እንዳይበላሽ እፈራለሁ።
2 ቆሮንቶስ 11:3 RBT
ወሰን ያላቸው ነገሮች ወይም ባለቤቶች የሆኑትን “ተንኮለኛው” ወይም “ንጽሕት የሆነችው” ብሎ ለመጻፍ፣ ምንም ዓይነት **ተንኮል** ሳያስፈልግ የተጻፈውን ልክ እንደወረደ መጻፍ ይቻላል፦
- τῇ πανουργίᾳ – አታላዩ/ተንኮለኛው (ሴት አንቀጽ)
- τῆς ἁπλότητος – ንጽሕት የሆነችው
- τὸν χριστόν – ቅቡዕ የሆነው
ይህ “ቅቡዕ” ከሚል ቅጽላዊ ቃል የመጣው ለ τὸν χριστόν “ክርስቶስ” ደግሞ ተመሳሳይ ነው፤ ነገር ግን በእርግጠኝነት “ቅቡዕነት” ተብሎ አይተረጎምም፣ አይደል? ታዲያ ምንም ስም የሌለው ያ ብቸኛ የሴት አመልካች መስተዋድድ “the” τῆς ምንድን ነው? አንድ ቃል በንግግር ወይም በአውድ ውስጥ ቀደም ሲል የተጠቀሰን ነገር ሲያመለክት “አናፎሪክ ሪፈረንስ” (anaphoric reference) ይባላል። ይህ በግሪክ አዲስ ኪዳን ውስጥ በተደጋጋሚ ይከሰታል፣ እና በጣም ትንሽ እና ኢምንት መስለው ስለሚታዩ፣ እነዚህ አናፎሪክ ማጣቀሻዎች በተደጋጋሚ ይጣላሉ፣ ምክንያቱም “አውድ” ብቻ ነው አስፈላጊው ተብሎ ስለሚታሰብ።
መስተዋድድ (definite article) ያለውን ስም ለመረዳት ምሁር ወይም ሊቅ መሆን አያስፈልግዎትም። መስተዋድድ ያለው ስም ወደ ረቂቅ ስም-ቅጽል እንዲቀየር ማድረግ ተንኮልን ይጠይቃል። “ተንኮለኛ” “ንጹሕ” “ቅዱስ” “ቅቡዕ” በራሳቸው ቅጽሎች ናቸው፣ ነገር ግን መስተዋድድ ካከሉባቸው ስም ይሆናሉ። ነገር ግን “ተንኮለኛው” ወይም “ብቸኛዋ” ብለው ከመተርጎም ይልቅ፣ የተወሰኑ አድልዎዎች ምሁራንን “-ነት” እና “-ነት” ወዘተ የሚሉ ቅጥያዎችን እንዲጨምሩ ያደርጋቸዋል፣ ይህም ትርጉሙ ረቂቅ እና የተዘበራረቀ እንዲሆን ያደርገዋል።
“በተንኮሉ ሔዋንን አታለላት” የሚለው ጽሑፍ ራሱ የተንኮል ውጤት ሲሆን ምን ይባላል?
ዘፍጥረት 3:12
וַיאמֶר הָֽאָדָም הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּድִי הִוא נָתְנָה לִּי מִን־הָעֵץ וָאֹכֵל
አዳምም አለ፦ ከእኔ ጋር እንድትሆን የሰጠኸኝ ሴት እርስዋ ከዛፉ ሰጠችኝና በላሁ።
ዘፍጥረት 3:12 KJV
ሰውየውም እንዲህ እያለ ነው፦ “ከእኔ ጋር እንድትሆን የሰጠሃት ሴት፣ እርስዋ፣ እርሱ ራሱ፣ ከዛፉ ሰጥቶኛል፣ እርሱም በልቷል።”
ዘፍጥረት 3:12 RBT
ነገር ግን “አውድ እንደሚወስን” ሁላችንም እናውቃለን፣ እናም ማንም ሰው በከፍተኛ ሁኔታ የተጠበቀውን የተቀደሰ የባህል ጽዋ እስካልጣሰ ድረስ፣ ያሉት ኃይሎች ደህና ናቸው።
“ሴቲቱም ዛፉ ለመብላት መልካም እንደ ሆነ፣ ለሁለቱ ዓይኖችም የሚያስጎመጅ እንደ ሆነ፣ ዛፉም ለመጠቅለል **የሚፈለግ እርሱ** እንደ ሆነ አየች፤ **ከእርሱ ራሱ ፍሬ** ወሰደችና በላች፣ ከእርስዋም ጋር ለነበረው ለባልዋ ደግሞ ሰጠችው፤ እርሱም በላ።”
ዘፍጥረት 3:6 RBT
ዕብራይስጥ וָאֹכֵל። **እርሱም በልቷል**። ይህ ስርወ ቃል אכל (አካል) ማለት “መብላት” ማለት ነው፣ እና ቅርጹ (Qal form) በተለይ፣ በተጠናቀቀ “ጊዜ” ውስጥ “እርሱ በልቷል” ማለት ነው። በማሶሬቶች የተጨመሩት እዚህ ያሉት የድምፅ ምልክቶች (vowel points)፣ “እኔ እየበላሁ ነው” የሚለውን ያልተጠናቀቀ የመጀመሪያ መደብ እንዲሆን ያስገድዳሉ። በአጠቃላይ በሁለቱ መካከል ለመለየት ו ወደ ግስ ስርወ ቃል ይጨመራል፣ ለምሳሌ אוֹכל (ኦከል) እኔ እየበላሁ ነው፣ ነገር ግን በጥቂት ተንኮለኛ የድምፅ ምልክቶች፣ ልክ ו ፊደል ያለ ይመስል በ*አነባበብ* አማካኝነት “እኔ እየበላሁ ነው” እንዲል ማድረግ እንችላለን። ከቃሉ በላይ ያንን የድምፅ ምልክት የምታገኙት እዚህ ጋር ነው። እዚያ የሌለውን ፊደል ለመወከል ነው የተቀመጠው። ይህ ሕጋዊ ነው? ይህ ፍትሐዊ ነው? የ1200 ዓመት ባህል ትክክል ያደርገዋል? እናንተ ንገሩኝ! ምክንያቱም በአነባበብ አማካኝነት የወንድ ተውላጠ ስምም በአስማት ተቀይሯል።
ዕብራይስጥ הוא נתנה לי። **እርሱ ራሱ እርስዋ ሰጥታኛለች**። በዚህ ዓረፍተ ነገር ውስጥ፣ “እርስዋ” (הוא) እንዲል ተደርጎ የተሠራው ቃል፣ ምንም እንኳን በግልጽ የወንድ ተውላጠ ስም “እርሱ” ቢሆንም፣ መላው ክፍል ግራ ስላጋባቸው ምሁራንን ለዘመናት ግራ አጋብቷል። נתנה “እርስዋ ሰጠች” የሚለው በግልጽ በ3ኛ መደብ ሴት አንቀጽ እንደሆነ ሁሉም ያውቃል። ነገር ግን ሁሉም ተሳስተዋል። የትኛውም ትርጉም ወደ እውነቱ ቅንጣት ያህል አልቀረበም። ምክንያቱም የነገሠው አውድ የተቀደሰ የባህል ጽዋ ስለነበረ፣ ጽሑፉ ራሱ (እርስዋ) ሊጣል የሚችል እና የተገለበጠ ሆነ። በ7ኛው-10ኛው ክፍለ ዘመን ዓ.ም. የነበሩት ማሶሬቶች ለሴት ተውላጠ ስም *አነባበብ* ኒቁድ (የድምፅ ምልክት) በቅሌት አስቀመጡ፣ እና እነዚያ የድምፅ ምልክቶች በሁሉም የዕብራይስጥ ኒቁድ ጽሑፎች እና ኢንተርሊኒየር መጽሐፍ ቅዱሶች ውስጥ በ**መቶዎች** በሚቆጠሩ ቦታዎች **እስከ ዛሬ** ድረስ ይገኛሉ፣ እና አሁንም ባሉት ትርጉሞች ሁሉ ውስጥ ይንጸባረቃሉ። ከማሶሬቶች በኋላ ለነበሩት ሺህ ዓመታት አብዛኞቹ ምሁራን አልፈዋቸዋል ወይም አላስተዋሏቸውምም። የቤተክርስቲያን አባቶች እኔ ካየሁት ተውላጠ ስሞቹን ፈጽሞ አልነኩም፣ እና እነሱን የሚጠይቁ “የቤተክርስቲያን እናቶች” አልነበሩም።
ከ19ኛው ክፍለ ዘመን ጀምሮ የዕብራይስጥ ሰዋስው መምህር ተደርጎ የሚቆጠረው ጌሴኒየስ፣ ማሶሬቶች ተውላጠ ስሙን በስህተት ምልክት ማድረጋቸውን አስተውሎ ተቃውሟል፣ ነገር ግን እሱ ራሱ በግልጽ አጠቃቀሙ ግራ ተጋብቶ ነበር። እሱ “የፊደል አጻጻፍ ልዩነት” (orthographic peculiarity) ወይም “ለሁለቱም ጾታ የሚያገለግል አጠቃቀም” (epicene use) እንደሆነ ገምቷል (ይህም ማለት ሁለቱንም የወንድ እና የሴት ጾታዎችን የሚያጠቃልል ሰዋሰዋዊ ጾታ ወይም ለሁለቱም ጾታዎች አንድ ዓይነት ቅርጽ ያለውን ስም ወይም ተውላጠ ስም ያመለክታል) እና እንዲህ ብሏል፦
הוּא የሚለው ቅርጽ በኦሪት የፊደል ጽሑፍ (Kethîbh) ውስጥ (ከአሥራ አንድ ቦታዎች በስተቀር) ለ*ሴት* הִיא ይቆማል።
(cf. Gesenius Hebrew Grammar 32/k)።
ዕብራይስጥ በተውላጠ ስሞች መካከል በግልጽ ልዩነት ያደርጋል። በሌላ በኩል፣ የፊደል አጻጻፉ ለሁለቱም ጾታ የሚያገለግልባቸው አጋጣሚዎች አሉ። አንዱ “ך” የሚለው ቅጥያ ነው (እንደ ጾታው “-ካ” ወይም “አክ” ተብሎ ይነበባል)። በስሞች ላይ ለወንድም ለሴትም ባለቤትነትን ለመግለጽ ያገለግላል። ሌላው ים- ( “-ኢም” ተብሎ የሚነበብ) ቅጥያ ሲሆን ለወንድም ለሴትም በጋራ የሚያገለግል የብዙ ቁጥር ቅጥያ ነው። ነገር ግን “ሴት የወደቁት” የሚለውን ቃል መጻፍ ብፈልግ፣ נְפִילוֹת (ኔፊሎት) እንጂ ኔፊሊም “የወደቁት” አይሆንም ነበር። ወይም ደግሞ אֱלֹהוֹת ኤሎሆት “አማልክት (ሴት)” እንጂ ኤሎሂም “አማልክት” አይሆንም ነበር። የሴት ብዙ ቁጥር ሴትን ከሚያጠቃልለው የወንድ ብዙ ቁጥር የተለየ ነው። ጽሑፉ እንደ “ך” ሁኔታ ልዩነት ካላደረገ፣ ወደ አውድ መመለስ አለብን። ነገር ግን ጽሑፎቹ በግልጽ የጾታ ልዩነት ካደረጉ፣ ነገሮች በትክክል የማይሰሙ ሲመስሉ ልንሰብራቸው እንችላለን?
ምሁራን የወንድ ተውላጠ ስምን እንዴት የሴት ማድረግ እንደሚችሉ ለማወቅ ለዘመናት ፈጅቶባቸዋል። እናም የ”መምህራኑን” ትምህርት ለማጥናት የሚሞክር ማንኛውም ሰው በቀረበው ቋንቋ “ውስብስብነት” ተስፋ መቁረጡ የማይቀር ነው። ቋንቋን ለማንም ሊረዳው የማይችል ውስብስብ እንዲሆን ለምሁራን ተዉት፣ እንደ “እርሱ” እና “እርስዋ” ያሉ መሠረታዊ ቃላትን እንኳን፣ እና በእርግጠኝነት ሰዎች ለመሞከር እንኳን አይደፍሩም።
አውዱ ምንድን ነው?
በእውነቱ፣ እሱ የወንድ ተውላጠ ስም ብቻ ነው። ምንም አስማት የለም፣ ምንም ልዩነት የለም፣ ምንም ምስጢር የለም፣ ምንም የተከፈለ የሁለት ጾታ አጠቃቀም የለም፣ ለሴት አንቀጽ “ተክቶ መቆም” የለም። “እርሱ” ማለት ምንም ሳይገርም “እርሱ” ማለት ነው። ነገር ግን የአውዱ ትርጓሜ? *ያ* ምስጢር ነው። በይሁዲ-ክርስቲያን ዓለም ውስጥ የወንድ-ሴት ሥነ-መለኮታዊ ምሳሌን ለመተርጎም አንድ የተፈቀደ መንገድ ብቻ ነበር፦ ተዋረድ። የጥንቷ አይሁዳዊት ብሔር እንኳን ከባህሉ አልወጣችም። እናም ከጣሳችሁት፣ በአካባቢያችሁ ምኩራብ ወይም ቤተክርስቲያን ፊት ለፊት ምሰሶ እና እሳት ይጠብቃችሁ ነበር። ስለ ኢየሱስ የወንጌል ታሪክ የሰማ ማንኛውም ሰው “የሰማይ ሰው” በድንግል ሴት በኩል ወደ ዓለም ስለመወለዱ እንደሚናገር ያውቃል። “በሴት በኩል የሚያልፍ ሰው” የታሪኩ እምብርት ነው፣ ማለትም *እንደገና* መወለድ። ነገር ግን አብዛኞቹ ይህንን አስቀድመው ቢያውቁም፣ ይህ ሊፈጥር የሚችለው “ሴት ከወንድ እንደ ሆነች፣ እንዲሁ ወንድ በሴት **በኩል** (διὰ) ነው” (1 ቆሮ. 11:12) የሚል ተከታታይ ምሳሌ ነበር፣ ነገር ግን ምሳሌው ስለጠፋ የአዲስ ኪዳን ትርጉሞች የግሪኩን διὰ “በ… በኩል” የሚለውን ይጥሉና “ከ… የተወለደ” በሚለው ቃል ይተኩታል። KJV በዚህ ረገድ ትክክለኛ ነበር።
ስለ ተውላጠ ስሞቹ ምንም የሚለወጥ ነገር የለም፣ ነገር ግን አንድ ሰው በሴት “ውስጥ ካለፈ”፣ እንዴት ጥቅም ላይ ሊውሉ እንደሚችሉ ነገሮች በእርግጥ ጥልቅ ይሆናሉ። “እርስዋ እርሱን ራሱን ሰጥታለች” “እርሱ ራሱ እርስዋ ራሷ ናት” “እርስዋ ራሷ እርሱ ራሱ ነው” “እኔ ራሴ እርስዋ ነኝ” “እርስዋ እኔ ራሴ ናት”። የወንድ ማንነት እና የሴት ማንነት እርስ በርስ የተሳሰሩ፣ ወይም ወደ አንድ ገመድ የተጠመዘዙ ይሆናሉ። እናም ኢየሱስ “እኔ መንገዱ ነኝ” ሲል፣ ስለ “ሌላኛው” ማንነቱ፣ በእርስዋ በኩል ስለተወለደው እና ስለተሳሰረው ስለ “እርስዋ” እየተናገረ ሊሆን ይችላል። እሱ በምስጢር ኮድ እያወራ አይሆንም፣ ምክንያቱም ብዙዎች “የተሻለው ግማሼ” ሲሉ ሃሳቡን ቢያንስ በከፊል ይረዱታል። ይህ በኮድ መናገር አይደለም፣ ጳውሎስ “ይህ ምስጢር ታላቅ ነው!” ብሎ እንደጻፈው የምስጢሩ ጥልቀት እንጂ።
הִוא የሚለው ቃል ሊነበብ እንኳን አይችልም። በተግባር፣ አንድ ረቢ ይህንን ቃል ለታዳሚው “ሂ” ብሎ ሲያነብ፣ ታዳሚው የሴት ተውላጠ ስም היא እየሰማ ስለሆነ፣ ይህ ከከባድ ውሸት ያነሰ አይደለም። የወንድ ተውላጠ ስም הוא “ሁ” ተብሎ ይነበባል ነገር ግን እዚያ የተቀመጠው የድምፅ ምልክት የ”ኢ” ድምፅ ነው። ይህንን ጮክ ብለው ለማንበብ ቢሞክሩ “ሂዩ” እያሉ ይሆናል። በኢንተርኔት ላይ በተበተኑት ትራንስሊተሬሽኖች ውስጥ እንኳን “hî” ወይም “hee” ብለው ያስቀምጣሉ፦
ይህ ቅሌት በኦሪት ትርጉሞች እና በተተረጎሙ የቃላት ቅርጾች ውስጥ በተደጋጋሚ ይከሰታል። ዘፍጥረት 3:12 የ הִוא መጥፎ ጨዋታ የመጀመሪያው አጋጣሚ ነው፣ እና የቅርጹ ፈጣን የዳታቤዝ ፍለጋ ይህ በ105 ቦታዎች ላይ እንደሚከሰት ያሳያል። ማንም ተረድቶት አያውቅም፣ እና ማንም የሐሰት ኒቁድ ነጥቦችን አላስተካከለም ወይም አላስወገደም። ጌሴኒየስ ከ120 ዓመታት በፊት ስለ ጉዳዩ ከጻፈ በኋላም ቢሆን፣ ማንም በታማኝነት አልተረጎማቸውም፣ እና ሁሉም ትርጉሞች እስከ ዛሬ ድረስ ያንን “ልዩነት” ያንጸባርቃሉ።
ሴቶች እነዚህ ጽሑፎች *በእርግጥ* ምን እያሉ እንደሆነ ለማወቅ በጣም አይጓጉም ነበር?
| ማጣቀሻ | ዕብራይስጥ |
|---|---|
| Gen.3.12 | וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה־ לִּי מִן־ הָעֵץ וָאֹכֵל׃ |
| Gen.3.20 | וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּል־ חָי׃ |
| Gen.7.2 | מִכֹּל׀ הָבְּהֵמָה הָטְּהוֹרָ֗ה תִּקַּח־ לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן־ הָבְּהֵמָ֡ה אֲ֠שֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ׃ |
| Gen.12.18 | וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּ֕אמֶר מַה־ זֹּאת עָשִׂיתָ לּי לָ֚መָּה לֹא־ הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא׃ |
| Gen.12.19 | לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וָאֶקַּח אֹתָהּ ሊ לְאִשָּׁה וְעַתָּ֕ה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ׃ |
| Gen.14.7 | וַ֠יָּשֻׁבוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־ עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּ֕וּ אֶת־ כָּל־ שְׂדֵה הָעֲמָלֵקי וְגַם אֶת־ הָאֱמֹרִי הָיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר׃ |
| Gen.14.8 | וַיֵּצֵא מֶלֶךְ־ סְדֹ֜ם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶלֶךְ אַדְמָה וּמֶלֶךְ וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִוא־ צעַר וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה בְּעֵמֶק הָשִּׂדִּים׃ |
| Gen.19.38 | וְהָצְּעִירָה גַם־ הִוא יָלְדָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן־ עַמּי הוּא אֲבִי בְנֵי־ עַמּוֹן עַד־ הָיּוֹም׃ס |
| Gen.20.5 | הֲלֹא הוּא אָמַר־ לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא־ גַם־ הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתָם־ לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת׃ |
| Gen.20.12 | וְגַם־ אָמְנָ֗ה אֲחֹתִי בַת־ אָבי הִוא אַךְ לֹא בַת־ אִמּי וַתְּהִי־ ሊ לְאִשָּׁה׃ |
| Gen.21.22 | וַיְהִי בָּעֵת הָהִוא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפיכֹל שַׂר־ צְבָאוֹ אֶל־ אַבְרָהָם לֵአመር אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹል אֲשֶׁר־ אַתָּה עֹשֶׂה׃ |
| Gen.22.20 | וַיְהִ֗י אַחֲרֵי הָדְּባרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּድ לְאַבְרָהָም לֵአመር הִ֠נֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם־ הִוא בָּנים לְנָחוֹר אָחִיךָ׃ |
| Gen.22.24 | וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָהּ רְאוּמָה וַתֵּלֶד גַּም־ הִוא אֶת־ טֶבַח וְאֶת־ גַּחַם וְאֶת־ תַּחַשׁ וְאֶת־ מַעֲכָה׃ס |
| Gen.23.2 | וַתָּמָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַን וַיָּבֹא אַבְרָהָም לִסְפֹּድ לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ׃ |
| Gen.23.19 | וְאַחֲרֵי־ כֵן קָבַר אַבְרָהָ֜ም אֶת־ שָׂרָה אִשְׁתּ֗וֹ אֶל־ מְעָרַ֞ת שְׂדֵה הָמַּכְפֵּלָה עַል־ פְּנֵי מַמְרֵአ הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַን׃ |
| Gen.24.44 | וְאָምְרָה אֵלַי גַּም־ אַתָּה שְׁתֵה וְגַም לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב הִוא הָአִשָּׁה אֲשֶׁר־ הֹכִיחַ יְהוָה לְבֶን־ אֲדֹנִי׃ |
| Gen.26.9 | וַיִּקְרָא אֲבִימֶ֜לֶךְ לְיִצְחָ֗ק וַיֹּאመረ אַךְ הִנֵּה אִשְׁትְּךָ הִוא וְאֵይךְ אָמַርְתָּ אֲחֹתִי הוא וַיֹּאመረ אֵלָיו יִצְחָק כִּי אָמַርְתִּי פֶּን־ אָמוּת עָלֶיהָ׃ |
| Gen.26.12 | וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הָהִוא וַיִּምְצָא בַּשָּׁנָה הָהוא מֵאָה שְׁעָרים וַיְבָרֲכֵהוּ יְהוָה׃ |
| Gen.27.38 | וַיֹּאመረ עֵשָׂ֜ו אֶל־ אָבִ֗יו הָבְרָכָה אַחַת הִוא־ לְךָ אָבי בָּרֲכֵנִי גַም־ אָנִי אָבי וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ׃ |
| Gen.29.2 | וַיַּ֞רְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה־ שׁም שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי־ צֹאן רֹבְצִים עָליהָ כִּ֚י מִን־ הָבְּאֵር הָהִוא יַשְקוּ הָעֲדָרים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל־ פִּי הָבְּאֵר׃ |
| Gen.29.9 | עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל׀ בָּ֗אָה עִም־ הָצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ כִּי רֹעָה הִוא׃ |
| Gen.32.19 | וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹብ מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה לַአድֹኒ לְעֵשָׂו וְהִנֵּה גַም־ הוּא אַחֲרֵינוּ׃ |
| Gen.35.20 | וַיַּצֵּב יַעֲקֹብ מַצֵּבָה עַל־ קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת־ רָחֵל עַד־ הָይּוֹም׃ |
| Gen.35.22 | וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הָהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵን וַיִּשְׁכַּ֕ባ אֶת־ בִּלְהָה פִּילֶግֶשׁ אָביו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵלפ וַיִּהְיוּ בְנֵי־ יַעֲקֹብ שְׁנֵים עָשָׂר׃ |
| Gen.35.27 | וַיָּבֹא יַעֲקֹብ אֶל־ יִצְחָቅ אָבִיו מַמְרֵአ קִርְיַת הָאַרְባּע הִוא חֶבְרוֹን אֲשֶׁר־ גָּר־ שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָቅ׃ |
| Gen.38.1 | וַיְהִי בָּעֵת הָהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד־ אִישׁ עֲדֻלָּሚ וּשְׁמוֹ חִירָה׃ |
| Gen.38.21 | וַיִּשְׁאַ֞ል אֶת־ אַנְשֵׁי מְקֹמָהּ לֵאמֹר אַיֵּה הָקְּדֵשָׁה הִוא בָעֵינַיִם עַል־ הָדָּרֶךְ וַיֹּአመሩּ לֹא־ הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה׃ |
| Gen.38.25 | הִוא מוּצֵ֗את וְהִיא שָׁלְחָה אֶል־ חָמִיהָ לֵאמֹר לְאִישׁ אֲשֶׁר־ אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכי הָרָה וַתֹּאመረ הַכֶּר־ נָא לְמִ֞י הָחֹתֶמֶת וְהָפְּתִילִים וְהָמַּטֶּה הָאֵלֶּה׃ |
| Gen.47.6 | אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת־ אָביךָ וְאֶת־ אַחֶיךָ יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְאִם־ יָדַ֗עְתָּ וְיֶשׁ־ בָּם אַנְשֵׁי־ חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל־ אֲשֶׁר־ לִי׃ |
| Gen.47.17 | וַיָּבִיאוּ אֶת־ מִקְנֵיהֶם אֶל־ יוֹסֵף֒ וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף לֶ֜חֶם בַּסּוּסִ֗ים וּבְמִקְנֵה הָצֹּאן וּבְמִקְנֵה הָבָּקָר וּבַחֲמֹרים וַיְנַהֲלֵם בַּלֶּחֶם בְּכָל־ מִקְנֵהם בַּשָּׁנָה הָהִוא׃ |
| Gen.47.18 | וַתִּתֹּם הָשָּׁנָה הָהִוא֒ וַיָּבֹאוּ אֵלָ֜יו בַּשָּׁנָה הָשֵּׁנִ֗ית וַיֹּአመሩּ לוֹ לֹא־ נְכַחֵד מֵאֲדֹנִי כִּ֚י אִם־ תַּם הָכּסֶף וּמִקְנֵה הָבְּהֵמָה אֶל־ אֲדֹኒ לֹא נִשְׁאַר לִפְנֵי אֲדֹנִי בִּלְתִּי אִם־ גְּוִיָּתֵנוּ וְאַדְמָתֵנוּ׃ |
| Exo.3.8 | וָאֵרֵ֞ד לְהַצִּילוֹ׀ מִיַּד מִצְרַ֗יִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן־ הָאָרֶץ הָהִוא֒ אֶל־ אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל־ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל־ מְקוֹם הָכְּנַעֲנִי וְהָחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהָפְּרִזִּי וְהָחִוּי וְהָיְבוּסִי׃ |
| Exo.12.15 | שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַ֚ךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹን תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי׀ כָּል־ אֹכֵל חָמֵ֗ץ וְנִכְרְתה הָנֶּפֶשׁ הָהִוא מִיִּשְׂרָאֵል מִיּוֹם הָרִאשֹׁን עַד־ יוֹם הָשְּׁבִעִי׃ |
| Exo.12.19 | שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹ֕ר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי׀ כָּል־ אֹכֵል מַחְמֶ֗צֶת וְנִכְרְתה הָנֶּפֶשׁ הָהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵል בַּגֵּር וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ׃ |
| Exo.22.26 | כִּי הִוא לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי־ יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתּי כִּי־ חַנּוּን אָנִי׃ሰ |
| Lev.2.6 | פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שָׁמֶן מִנְחָה הִוא׃ሰ |
| Lev.2.15 | וְנָתַתָּ עָלֶיהָ שׁמֶן וְשַׂמְתָּ עָלֶיהָ לְבֹנָה מִנְחָה הִוא׃ |
| Lev.5.12 | וֶהֱבִיאָהּ אֶל־ הָכֹּהֵן֒ וְקָמַץ הָכֹּהֵן׀ מִ֠מֶּנָּה מְלוֹא קֻמְצ֜וֹ אֶת־ אַזְכָּרָתָה וְהִקְטִיר הָמִּזְבֵּחָה עַል אִשֵּׁי יְהוָה חַטָּאת הִוא׃ |
| Lev.6.2 | צַו אֶת־ אַהֲרֹן וְאֶת־ בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָ֡ה עַל מוֹקְדָה עַל־ הָמִּזְבֵּחַ כָּל־ הָלַּיְלָה עַד־ הָבֹּקֶר וְאֵשׁ הָמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ׃ |
| Lev.6.10 | לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם׃ |
| Lev.6.18 | דַּבֵּר אֶל־ אַהֲרֹן וְאֶל־ בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָחַטָּאת בִּמְק֡וֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָ֜ה תִּשָּׁחֵט הָחַטָּאת לִפְנֵי יְהוָה קֹדֶשׁ קָדָשׁים הִוא׃ |
| ዘሌ. 6.22 | כָּל־ זָכָר בַּכֹּהֲנים יֹאכַל אֹתָהּ קֹדֶשׁ קָדָשׁים הִוא׃ |
| ዘሌ. 10.12 | וַיְדַבֵּר מֹשֶׁ֜ה אֶל־ אַהֲרֹ֗ን וְאֶל אלְעָזָר וְאֶל־ אִיתָמָר׀ בָּנָיו הָנּוֹתָרִים֒ קְחוּ אֶת־ הָמִּנְחָ֗ה הָנּוֹתֶרֶת מֵאִשֵּׁי יְהוָה וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הָמִּזְበֵּחַ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשׁים הִוא׃ |
| ዘሌ. 10.13 | וַאֲכַלְתֶּם אֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי חָקְךָ וְחָק־ בָּנֶיךָ הִוא מֵאִשֵּׁי יְהוָה כִּי־ כֵן צֻוֵּיתִי׃ |
| ዘሌ. 11.6 | וְאֶת־ הָאַרְנֶ֗בֶת כִּי־ מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְריסָה טְמֵאָה הוא לָכֶם׃ |
| ዘሌ. 11.26 | לְכָל־ הָבְּהֵמָ֡ה אֲשֶׁר הִוא מַפְרֶסֶת פַּרְסָ֜ה וְשֶׁסַע׀ אֵינֶנָּה שֹׁסַ֗עַת וְגֵרָה אֵינֶנָּה מַעֲלָה טְמֵאִים הֵם לָכֶם כָּל־ הָנֹּגֵעַ בָּהֶם יִטְመָא׃ |
| ዘሌ. 13.8 | וְרָאָה הָכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הָמִּסְפַּחַת בָּעוֹר וְטִמְּאוֹ הָכֹּהֵן צָרַעַת הִוא׃פ |
| ዘሌ. 13.11 | צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְטִמְּאוֹ הָכֹּהֵן לֹא יַסְגִּרנּוּ כִּי טָמֵא הוּא׃ |
| ዘሌ. 13.22 | וְאִם־ פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר וְטִמֵּא הָכֹּהֵן אֹתוֹ נֶגַע הִוא׃ |
| ዘሌ. 13.25 | וְרָאָה אֹתָהּ הָכֹּהן וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ שֵׂעָר לָבָ֜ן בַּבַּהֶ֗רֶת וּמַרְאֶהָ עָמֹק מִן־ הָעוֹר צָרַעַת הִוא בַּמִּכְוָה פָּרָחָה וְטִמֵּא אֹתוֹ הָכֹּהֵן נֶגַע צָרַעַת הִוא׃ |
| ዘሌ. 13.26 | וְאִם׀ יִרְאֶנָּה הָכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּה אֵין־ בַּבֶּהֶרֶת שֵׂעָר לָבָን וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן־ הָעוֹር וְהִוא כֵהָה וְהִסְגִּירוֹ הָכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים׃ |
| ዘሌ. 13.27 | וְרָאָהוּ הָכֹּהֵן בַּיּוֹም הָשְּׁבִיעי אִם־ פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹር וְטִמֵּא הָכֹּהֵן אֹתוֹ נֶגַע צָרַעַת הִוא׃ |
| ዘሌ. 13.28 | וְאִם־ תַּחְתֶּיהָ תַעֲמֹד הָבַּהֶ֜רֶת לֹא־ פָשְׂתָה בָעוֹር וְהִוא כֵהָה שְׂאֵת הָמִּכְוָה הוא וְטִהֲרוֹ הָכֹּהֵן כִּי־ צָרֶבֶת הָמִּכְוָה הִוא׃פ |
| ዘሌ. 13.42 | וְכִי־ יִהְיֶה בַקָּרַחַת אוֹ בַגַּבַּחַת נֶגַע לָבָן אֲדַመְדָּם צָרַעַת פֹּרַחַת הִוא בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ׃ |
| ዘሌ. 13.52 | וְשָׂרַף אֶת־ הָבֶּ֜גֶד אוֹ אֶת־ הָשְּׁתִי׀ אוֹ אֶת־ הָעֵ֗רֶב בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים א֚וֹ אֶת־ כָּל־ כְּלִי הָעוֹר אֲשֶׁר־ יִהְיֶה בוֹ הָנָּגַע כִּי־ צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף׃ |
| ዘሌ. 13.55 | וְרָאָה הָכֹּהֵ֜ן אַחֲרֵי׀ הֻכַּבֵּס אֶת־ הָנֶּ֗גַע וְ֠הִנֵּה לֹአ־ הָפַךְ הָנֶּגַע אֶת־ עֵינוֹ וְהָנֶּגַע לֹአ־ פָשָׂה טָמֵא הוּא בָּאֵשׁ תִּשְׂרְפֶנּוּ פְּחֶתֶת הִוא בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ׃ |
| ዘሌ. 14.44 | וּבָא הָכֹּהֵן וְרָאָ֕ה וְהִנֵּה פָּשָׂה הָנֶּגַע בַּבָּיִת צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא בַּבַּיִת טָמֵא הוּአ׃ |
| ዘሌ. 15.3 | וְזֹאת תִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ רָר בְּשָׂר֞וֹ אֶת־ זוֹב֗וֹ אוֹ־ הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ טֻמְאָתוֹ הִוא׃ |
| ዘሌ. 15.23 | וְאִם עַל־ הָמִּשְׁכָּ֜ב ה֗וּአ אוֹ עַל־ הָכְּלִי אֲשֶׁר־ הִוא יֹשֶׁבֶת־ עָלָיו בְּנָגְעוֹ־ בוֹ יִטְמָא עַድ־ הָעָרֶב׃ |
| ዘሌ. 15.25 | וְאִשָּׁ֡ה כִּי־ יָזוּב זוֹב דָּמָ֜הּ יָמִים רַבִּ֗ים בְּלֹא עֶת־ נִדָּתָהּ אוֹ כִי־ תָזוּב עַל־ נִדָּתָהּ כָּל־ יְመֵ֞י זוֹብ טֻמְאָתָ֗הּ כִּיመֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא׃ |
| ዘሌ. 17.11 | כִּי נֶפֶשׁ הָבָּשָׂר בַּדָּם הִוא֒ וַאֲנִ֞י נְתַתִּיו לָכֶם עַל־ הָמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל־ נַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי־ הָדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר׃ |
| ዘሌ. 17.14 | כִּי־ נֶפֶשׁ כָּל־ בָּשָׂ֗ר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא֒ וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דַּם כָּל־ בָּשָׂር לֹא תֹאכֵלוּ כִּי נֶפֶשׁ כָּל־ בָּשָׂር דָּמוֹ הִוא כָּל־ אֹכְלָיו יִכָּרֵת׃ |
| ዘሌ. 18.7 | עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה אִמְּךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ׃ס |
| ዘሌ. 18.8 | עֶרְוַת אֵשֶׁת־ אָביךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָביךָ הִוא׃ס |
| ዘሌ. 18.12 | עֶרְוַת אֲחוֹת־ אָביךָ לֹአ תְגַלֵּה שְׁאֵר אָביךָ הִוא׃ס |
| ዘሌ. 18.13 | עֶרְוַת אֲחוֹת־ אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי־ שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא׃ס |
| ዘሌ. 18.14 | עֶרְוַת אֲחִי־ אָביךָ לֹא תְגַልֵּה אֶל־ אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב דֹּדָתְךָ הִוא׃ס |
| ዘሌ. 18.15 | עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ׃ס |
| ዘሌ. 18.16 | עֶרְוַת אֵשֶׁת־ אָחיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָחיךָ הִוא׃ס |
| ዘሌ. 18.17 | עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת־ בַּת־ בְּנהּ וְאֶת־ בַּת־ בִּתָּ֗הּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִוא |
| ዘሌ. 18.22 | וְאֶת־ זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא׃ |
| ዘሌ. 19.20 | וְ֠אִישׁ כִּי־ יִשְׁכַּב אֶת־ אִשָּׁ֜ה שִׁכְבַת־ זֶ֗רַע וְהִוא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן־ לָהּ בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה לֹא יוּመְתוּ כִּי־ לֹא חֻפָּשָׁה׃ |
| ዘሌ. 20.6 | וְהָנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל־ הָאֹבֹת וְאֶל־ הָיִּדְּעֹנִים לִזְנוֹת אַחֲרֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת־ פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הָהִוא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ׃ |
| ዘሌ. 22.3 | אֱמֹר אֲלֵהֶ֗ם לְדֹרֹתֵיכֶ֜ם כָּል־ אִישׁ׀ אֲשֶׁר־ יִקְרַב מִכָּל־ זַרְעֲכֶ֗ם אֶל־ הָקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה וְטֻምְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתה הָנֶּפֶשׁ הָהִוא מִלְּפָנַי אֲנִי יְהוָה׃ |
| ዘሌ. 23.3 | שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה֒ וּבַיּוֹם הָשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא־ קֹדֶשׁ כָּል־ מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיהוָה בְּכֹል מוֹשְׁבֹתֵיכֶם׃פ |
| ዘሌ. 23.36 | שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה בַּיּוֹም הָשְּׁמִינִ֡י מִקְרָא־ קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶ֜ם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה עֲצֶרֶת הִוא כָּል־ מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ |
| ዘሌ. 25.10 | וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵת שְׁנַת הָחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָል־ יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל־ אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל־ מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ׃ |
| ዘሌ. 25.12 | כִּ֚י יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן־ הָשָּׂדה תֹּאכְלוּ אֶת־ תְּבוּאָתָהּ׃ |
| ዘኁ. 5.6 | דַּבֵּר אֶל־ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל֒ אִישׁ אוֹ־ אִשָּׁ֗ה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל־ חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּיהוָה וְאָשְׁמָה הָנֶּפֶשׁ הָהִוא׃ |
| ዘኁ. 5.14 | וְעָבַר עָלָיו רוּחַ־ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת־ אִשְׁתּוֹ וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ־ עָבַר עָלָיו רוּחַ־ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת־ אִשְׁתּוֹ וְהיא לֹא נִטְמָאָה׃ |
| ዘኁ. 5.31 | וְנִקָּה הָאישׁ מֵעָון וְהָאִשָּׁה הָהִוא תִּשָּׂא אֶת־ עֲוֹנָהּ׃פ |
| ዘኁ. 13.32 | וַיּוֹצִ֜יאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל־ בְּנֵי יִשְׂרָאֵል לֵአמר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָ֜הּ לָתוּር אֹתָ֗הּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל־ הָעָם אֲשֶׁר־ רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת׃ |
| ዘኁ. 14.8 | אִם־ חָפֵץ בָּנוּ יְהוָה וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל־ הָאָרֶץ הָזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־ הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃ |
| ዘኁ. 15.25 | וְכִפֶּר הָכֹּהֵ֗ን עַל־ כָּל־ עֲדַת בְּנֵי יִשְׂርָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם כִּי־ שְׁגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת־ קָרְבָּנָ֜ם אִשֶּׁה לַיהוָ֗ה וְחַטָּאתָם לִפְנֵי יְהוָה עַל־ שִׁגְגָתָם׃ |
| ዘኁ. 18.19 | כֹּል׀ תְּרוּמֹת הָקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה֒ נָתַתִּי לְךָ֗ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָቅ־ עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהוָה לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ׃ |
| ዘኁ. 19.9 | וְאָסַף׀ אִישׁ טָה֗וֹር אֵ֚ת אֵפֶר הָפָּרָה וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹም טָהוֹር וְ֠הָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵል לְמִשְׁመֶרֶת לְמֵי נִדָּה חַטָּאת הִוא׃ |
| ዘኁ. 21.16 | וּמִשָּׁם בְּאֵרָה הִוא הָבְּאֵ֗ר אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לְמֹשׁה אֱסֹף אֶת־ הָעָם וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם׃ሰ |
| ዘኁ. 22.4 | וַיֹּאמֶר מוֹאָ֜ב אֶל־ זִקְנֵי מִדְיָ֗ן עַתּה יְלַחֲכוּ הָקָּהָל אֶת־ כָּל־ סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הָשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הָשָּׂדֶה וּבָלָק בֶּן־ צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הָהִוא׃ |
| ዘኁ. 33.36 | וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיוֹן גָּבֶר וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר־ צן הִוא קָדֵשׁ׃ |
| ዘዳ. 2.34 | וַנִּלְכֹּד אֶת־ כָּל־ עָרָיו בָּעֵת הָהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת־ כָּל־ עִיר מְתִם וְהָנָּשׁים וְהָטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד׃ |
| ዘዳ. 3.4 | וַנִּלְכֹּד אֶת־ כָּל־ עָרָיו בָּעֵת הָהִוא לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר לֹא־ לָקַחְנוּ מֵאִתָּם שִׁשִּׁים עִיר כָּל־ חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן׃ |
| ዘዳ. 3.8 | וַנִּקַּ֞ח בָּעֵת הָהִוא אֶת־ הָאָרֶץ מִיַּ֗ד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הָיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן עַד־ הַר חֶרְמוֹן׃ |
| ዘዳ. 3.11 | כִּי רַק־ ע֞וֹג מֶלֶךְ הָבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים֒ הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזል הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּ֗הּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת־ אִישׁ׃ |
| ዘዳ. 4.6 | וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכם לְעֵינֵי הָעַמּים אֲשֶׁר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־ הָחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַም־ חָכָם וְנָבוֹን הָגּוֹይ הָגָּדוֹል הָזֶּה׃ |
| ዘዳ. 4.14 | וְאֹתִ֞י צִוָּה יְהוָה בָּעֵת הָהִוא לְלַמֵּድ אֶתְכם חֻקּים וּמִשְׁפָּטים לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃ |
| ዘዳ. 5.5 | אָ֠נֹכִי עֹמֵד בֵּין־ יְהוָה וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הָהִוא לְהַגִּיד לָכֶም אֶת־ דְּባር יְהוָה כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא־ עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר׃ሰ |
| ዘዳ. 9.19 | כִּי יָגֹ֗רְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהָחֵמָה אֲשֶׁר קָצַף יְהוָה עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וַיִּשְׁመַע יְהוָה אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הָהִוא׃ |
| ዘዳ. 9.20 | וּבְאַהֲרֹ֗ן הִתְאַנַּף יְהוָה מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ וָאֶתְפַּלֵּל גַּም־ בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הָהִוא |
| ዘዳ. 10.10 | וְאָנֹכִ֞י עָמַדְתִּי בָהָ֗ר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעים לָיְלָה וַיִּשְׁמַע יְהוָ֜ה אֵלַ֗י גַּ֚ም בַּפַּעַם הָהִוא לֹא־ אָבָה יְהוָה הַשְׁחִיתֶךָ׃ |
| ዘዳ. 11.10 | כִּי הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא־ שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת־ זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּግַן הָיָּרָק׃ |
| ዘዳ. 20.20 | רַ֞ק עֵץ אֲשֶׁר־ תֵּדַ֗ע כִּי־ לֹא־ עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצ֗וֹር עַל־ הָעִיר אֲשֶׁר־ הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַድ רִדְתָּהּ׃ፈ |
| ዘዳ. 21.4 | וְהוֹרִ֡דוּ זִקְנֵי הָעִיר הָהִוא אֶת־ הָעֶגְלָה אֶል־ נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא־ יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ וְעָרְפוּ־ שָׁם אֶת־ הָעֶגְלָה בַּנָּחַל׃ |
| ዘዳ. 21.6 | וְכֹ֗ል זִקְנֵי הָעִיר הָהִוא הָקְּרֹבים אֶል־ הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת־ יְדֵיהם עַל־ הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל׃ |
| ዘዳ. 29.21 | וְאָמַ֞ር הָדּוֹር הָאַחֲር֗וֹን בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲርֵይכם וְהָנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וְ֠רָאוּ אֶת־ מַכּ֞וֹת הָאָርֶץ הָהִוא וְאֶת־ תַּחֲלֻאיהָ אֲשֶׁר־ חִלָּה יְהוָה בָּהּ׃ |
| ዘዳ. 30.11 | כִּ֚י הָמִּצְוָה הָזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הָይּוֹם לֹא־ נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא׃ |